האיורים הקוויים של רובנס
רובנס, מעצב גרפי מברזיל, יוצר איורים מקסימים עם קווים וקטוריים זורמים, משטחי צבע פסטליים ואיכויות של רישום חופשי.
ארכיון אפריל 2009
בניינים רוקדים – אנימציה של חזיתות מבנים
מיצב הקרנה פשוט ומגניב של אובסקורה דיגיטל, שמוסיף אנימציה ותנועה למבנים, מגדיר להם אופי ומפיח בהם חיים. ההדגמה הראשונה, אי שם בסן פרנסיסקו, מאפשרת הצצה לטכניקה שהם פיתחו ליצירת ארכיטקטורה אנימטיבית וחושפת מעט את תהליך העבודה. התהליך מתחיל ביצירת מודל תלת מימדי מדוייק של הבניין בתוכנת תלת-מימד (הפעם זו הייתה 3dmax, אבל לא נראה שיש לזה משמעות). המודל המוקרן מכסה את כל חזית הבניין בזכות 7 מקרני HD שחופפים אחד את השני מזוויות שונות, ומסונכרנים ביניהם באמצעות תוכנה ייעודית. התוצר מגניב.
[מצאתי ב-gizmodo]
אני האוויר שלך – קליפ מוזיקה אינטראקטיבי
אני האוויר שלך (soy tu aire) הוא דוגמא מעניינת לקליפ מוזיקה אינטראקטיבי, הנותן למשתמש שליטה בסיסית על ההתפתחות הגרפית שבו. העיצוב והאינטראקציה מוסיפים פרשנות חזותית למוזיקה, בדמות מברשת צבע שמתפתחת מבחינה גרפית בהתאם למוזיקה ולמילים, ונשלטת על ידי העכבר. האינטראקציה עם המברשת מפזרת כתמי דיו, שבבי טיפוגרפיה, חיות ויצורים אחרים, בטיפול כתמי מוצלח למדי. המשתמש יכול לשלוח את הקליפ הספציפי שאייר לחברים, קצת מיותר, כיוון שממילא ההתפתחות הבסיסית נשמרת, ואין בו כמעט מקום לפרשנות אישית.
חלק מהדימויים, בעיקר הדגים והתנועה, מזכירים לי במעורפל אתר פורטפוליו עלום שנתקלתי בו בשנה שעברה, עם קונספט גרפי דומה. באמת שרציתי להביא אותו לשם ההשוואה, אלא שלא הצלחתי לאתר אותו. אם מישהו מכיר, אשמח ללינק.
סרטון הקרוסלה של פיליפס
הקמפיין ההולנדי החדש של פיליפס הוא שיטוט אינסופי בנקודת זמן קפואה בסצינה עם ניחוח קולנועי, לפרסום סדרת טלוויזיות בפורמט רחב עם פרופורציה של מסך קולנוע (21:9). הביצוע עשיר בפרטים, וניכרת בו המחשבה על עיצוב הסצינה והתפתחותה. הוא תוכנן כרצף חכם ללא נקודת התחלה וסוף, ואמור לרוץ בלולאה.
המיניסייט של הקמפיין מאפשר למשתמש להבין את ההבדל בין פרופורציות המסכים, ומדגים את הפונקציונליות של פיזור אורות הרקע (אמביינט). הוא מנסה לתת גם ערך מוסף כלשהו על ידי שילוב אלמנטים אינטראקטיביים במהלך הצפייה בסרטון, כמו הערות הבמאי, נקודות חמות והצצה אל מאחורי הקלעים. רעיון שלכשעצמו הוא נכון, אלא שמגוון התכנים בגירסה האינטראקטיבית מוגבל למדי, והערך המוסף של האינטראקטיביות פשוט לא מרשים.
מאט וקים לומדים לקח
ההרכב האמריקאי מאט וקים, מתפשטים בקליפ חדש ומלוטש ברחובות טיימס סקוור בניו-יורק, עד הסוף הבלתי נמנע. העירום (המצונזר – אם דאגתם) עומד בניגוד לסמל האורבני האפרפר ויוצר קונטרסט מרהיב, גם אם הוא מובן מאליו.
חם וקר – אנימציה לשעת כדור הארץ
'חם וקר' היא אנימציית סטופ-מושיין חמודה המציגה את הקו ההסברתי הנפוץ בקרב הארגונים הירוקים המצביעים על המעבר לאנרגיה ירוקה כאמצעי לעידוד הצמיחה הכלכלית. חלק מקמפיין repower america שמשרטט מעבר מהיר לאנרגיה ירוקה. תירוץ להזכיר גם את הקמפיין הטיפוגרפי המוצלח 'זוהי המציאות', מאותו בית היוצר.
[מצאתי ב-designrelated]
המילון הראשון שלי
המילון הראשון שלי הוא בלוג עיצוב שמשתמש בטייק-אוף רטרואי על שפת המילונים המאויירים לילדים בכדי לבאר בכל יום מילה חדשה עם פרשנות מהחיים האמיתיים (של מישהו). הטיפול הטיפוגרפי לוקה לעיתים בחסר, אך התוצר ארסי, מדכא ומצחיק.
עיצוב ממשק טלפון נגיש לעיוורים
קבוצת המפתחים של גוגל לפלטפורמת אנדרואיד, מערכת ההפעלה של גוגל למכשירים ניידים, מציגה קונספט ממשקי מעניין של טלפון נגיש לעיוורים. בכדי לחייג בטלפון סטנדרטי, על המשתמש לדעת כיצד נראית פריסת הכפתורים על מסך החיוג, כיוון שכל כפתור ממוקם במיקום אבסולוטי קבוע על מסך. גם המרחק בין הכפתורים וגודלם משתנה מטלפון לטלפון, והוא תלוי עיצוב.
הקונספט של גוגל מתייחס להתנהגות הממשקית של מסך החיוג בצורה שונה. הנקודה בה נוגע המשתמש על המסך הופכת להיות נקודת העוגן היחסית של מרכז לוח המקשים – המספר 5. תנועת אצבע כלפי מעלה תוביל ל-2, אלכסון לימין ל-9 וכו'. אין צורך להסתכל על המסך, כי ממילא הספרות מתמקמות באופן יחסי לאצבע. הקונספט מתנער סוף סוף ממגבלות הטלפון הקלאסי, בו המקשים הפיזיים אכן מוקמו בצורה אבסולוטית, מתוך מגבלה פיזית.
הממשק הזה נובע מבשלות של עיצוב ממשק למסכי מגע. הוא יוצר מסך חיוג אינטואיטיבי ויעיל יותר – פורמט שהוא תרגום מבריק של רעיון מסך החיוג, על בסיס עקרונות הממשק של מסכי המגע. כל כך מוצלח שהוא כמעט נראה מובן מאליו. הדגמות נוספות של EyesFreeAndroid – קבוצת ההנגשה של אנדרואיד לעיוורים, אפשר למצוא בערוץ שלה ביוטיוב.
לדבר עם זרים
תכירו את omegle (אומיגל?), שירות צ'אט אנונימי עם אנשים זרים שנבחרים בצורה אקראית. חוויית הגילוי נעה בין אכזבה להפתעה, והעיצוב הפשוט והלא מאיים הופך את הייאוש ליותר נוח. מגוון האנשים מרשים למדי, תוצאה של באזז ויראלי גדול למדי שיש כרגע סביב האתר הזה. אנשים שגילו שהאנונימיות משחררת – לטוב ולרע.
אני לא יכול לספר שבשיטוט שלי נקלעתי לשיחה קולחת על ספרות, תרבות או קולנוע מתחילת המאה. בעיקר זו הזדמנות לפגוש אירים שלא אוהבים את בניון, בלגים שלא רוצים למסור את פרטי כרטיס האשראי שלהם, ועוד כמה טיפוסים אקראיים שבחרו להתנתק בשנייה שאמרתי שאני ישראלי (לא נראה לי שאוהבים אותנו) או כששאלתי מה מידת הנעליים שלהם. קונספט חמוד.
רובוט חיפושית ענק, עצור בצד
פנסיונר יפאני בנה במשך 11 שנה רובוט מכאני ענק, בצורת חיפושית. כלי הרכב המטורף הזה שוקל 15 טון, אורכו 11 מטרים, יש בו מקום לנוסעים (אולי גם לכסא הגבהה לילדים), וניתן לשלוט עליו גם מרחוק באמצעות שלט מגניב. רק ביפאן.
[מצאתי ב-engadget]