קליפ האנימציה 'Parachute Ending' של הרכב האלקטרו הצרפתי בירדי נאם-נאם, מאופיין בדימוי מדע בדיוני בהשראת סדרות טלוויזיה משנות ה-80, שנולדו מעיבודי קומיקס משנות ה-70. עבודה בבימויו של האנימטור הבריטי סטיב סקוט, והמאייר הבריטי וויל סוויני, שסגנונו ממש נותן את הטון. הזוי, מרהיב, מעולה!
[מצאתי ב-FormFiftyFive]
'555 kubik' הוא (עוד) מיצב הקרנה ארכיטקטוני, המנסה להפיח חיים בחזית המשמימה של מוזיאון ה-Kunsthalle בהמבורג, ולגרום לה לחלום. האנימציה המוקרנת משלבת אלמנטים גאומטריים מופשטים, פיסות ארכיטקטוניות ודימויים מתוך המוזיאון. השימוש בתמונות ואפקטים רסטריים מוציאים את חזית הבניין מהקשרה מבחינת התפקיד והחומריות, ומוסיפים עושר נוסף לפורמט.
[תודה גיל]
Fontplore הוא ממשק נסיוני לחיפוש בתוך ספריות גופנים בצורה אינטראקטיבית. החווייה הממשקית מציעה תהליך עבודה חדש לחלוטין למעצבים המחפשים את הגופן המתאים. עיצוב הממשק לשולחן המגע שילב פיתוח של כלים ממשקיים ייעודיים, המבוססים על אובייקטים פיזיים ייחודיים השולטים על הפעולות השונות.
האובייקט הממשקי העגול משמש לניווט ולסקירה בין הגופנים והתגיות, בעוד האובייקט דמוי הפירמידה מבצע פעולות כמו תצוגה מקדימה, שמירה, הדפסה או איפוס. אין מגבלה על כמות האובייקטים הממשקיים שאפשר לשלב, אך המשמעות היא הוספה של סרבול ממשקי. ההדפסה מאפשרת למשתמש לחזור ולעבוד מאותה הנקודה בהזדמנות אחרת. מדובר בנסיון ליצירת כלי עבודה יומיומי שאין לו הצדקה קיומית עד שישולב באוסף של כלי עבודה שיחלקו את אותם אובייקטים ממשקיים בחוקיות דומה.
Morpho Towers הוא פסל קינטי של האמנית היפאנית סצ'יקו קודאמה (Sachiko Kodama), המתבסס על תכונות פיזיקליות של נוזל מגנטי (ferrofluid) כאמצעי פיסולי. הפסל מסנכרן מוזיקה עם שדות מגנטיים המופעלים על שני מגדלי ברזל ספירליים, בכדי לבצע מניפולציה ולגרום לנוזל המגנטי לפרוץ מתוכם. התוצר מרהיב.
[מצאתי ב-Surfstation]
augmented ID הוא קונספט ממשקי המייצג את הזהות הוירטואלית האישית שלנו באמצעות שימוש בטכניקה של מציאות מורחבת (אוגמנטציה). המשתמש שולט על מרכיבי הפרופיל המייצג אותו, בהתאם לצרכיו והרלוונטיות למהלך היום. הקונספט מתבסס על מכשיר נייד ותוכנה לזיהוי פנים כדי לייצג את הפרופילים מסביב. עבודה של TAT, חברה שוודית לעיצוב קונספטים ממשקיים לסלולר, שהייתה קשורה לגיבוש ממשק טלפון האנדרואיד של גוגל, ועומדת גם מאחורי קונספט הממשק הסלולרי התלת-מימדי.
השימוש מזכיר את כרטיסי הביקור המשלבים אוגמנטציה כאמצעי המאפשר להציג מידע מעבר לזה המופיע בכרטיס, כמו גם לשלב קריאה לפעולה. דוגמא לכך הוא מודל כרטיס הביקור שפיתח ג'ונאס ייגר – כרטיס המשלב קריאה לפעולה ויצירת קשר באמצעות טלפון, SMS ורשתות חברתיות, כמו גם הצפה של מידע ממקורות כמו טוויטר ובלוגים. באתר הפרוייקט הוא מצהיר כי בזמן הקרוב ישחרר את הקוד, בכדי לאפשר עיצוב כרטיסי ביקור חינם (למטרות לא מסחריות).
כרטיס הביקור של המתכנת הבריטי ג'יימס אליבן, מציג את עצמו בסרטון. היישום מוצלח ברמת האפקט – הוא מפרק את הסרטון לאלמנטים צבעוניים, ואך משאיר את האינטראקציה ברמה מאכזבת שמוסיפה למשתמש אמנם מידע רלוונטי חדש אך הוא סטטי ואינו מעודד לפעולה.
חברת Sensacell האמריקאית מפתחת מוצר המיועד למעצבים, המאפשר להם לשלב אינטראקציה בעבודותיהם. המשמעות היא בזמינות של חומר גלם בסיסי, מודול של מסך אינטראקטיבי ברזולוציה נמוכה, המיועד לשימוש מעצבים במגוון תחומים (אדריכלים, מעצבי מוצר, מעצבי פנים וכו') לאפליקציות יומיומיות – החל משולחנות סלון אינטראקטיביים, חיפויים ורצפות, חזיתות של חנויות וכו'. החברה איננה יחידה בתחום, אך היא פונה לקהל יעד שאינו משלב תכונות של עיצוב אינטראקטיבי בעבודותיו, מתוך מגבלה טכנולוגית או חסמים אחרים. מגוון האפשרויות והזמינות של הטכנולוגיה מבטיחים אינסוף אינטראקציות מרצדות ומציקות בכל מקום, במורכבויות אינטראקטיביות משתנות.
כחומר גלם אינטראקטיבי למעצבים, המערכת משולבת בתוכנה נגישה המאפשרת להגדיר את סוג האינטראקציה המבוקשת באמצעות אשף (וויזארד) עם דגש על פשטות היצירה. אמנם יש כאן פוטנציאל לחיבורים מעניינים בין תחומי עיצוב שונים, אך גם פתח מדאיג לשטף של אינטראקציות שטוחות במגבלות המערכת.
'לוח הדיו' של המעצב הספרדי אוסקר דיאז (Oscar Diaz) הוא לוח שנה המשתמש בתכונות הספיגה של נייר בכדי להציג את התאריך – תוצר הנובע מתוך הבנה של החומר איתו עובד המעצב. בכל חודש מתקדם הדיו הצבעוני לאורך סדרת מספרים העשויים מנייר, וצובע אותם בצורה איטית עד לסיום החודש. עקרון ספיגת הדיו מאפשר לייצג גם התפתחות של שעות, לפי אחוז השלמת צביעת המספר היומי – בכך הוא הופך את התקדמות הזמן לאינטואיטיבית, ולא רק הגיונית ברמה הלוגית. צבעוניות הדיו בחודשים השונים נגזרת מתוך הקשר אסוציאטיבי למאפייני העונה.
[מצאתי ב-yayeveryday]
תום (t.o.m) הוא סרטון אנימציה מאוייר של צמד אנימטורים בריטי, המספר בגוף ראשון על ילד בדרכו לבית הספר. סרטון עטור פרסים מאינספור פסטיבלים, שהחל כפרוייקט סטודנטיאלי, והושלם לאחר מכן. סגנון איור מקסים עם עיבוד ילדותי ותמים.
Virtual Gravity הוא ניסוי ממשקי מעניין המייצג נתונים דיגיטליים בצורה פיזית. הממשק מאפשר לייצג את הפער של החשיבות הנתפשת או הפופולריות בין זוג מושגים, לפי גוגל, באמצעות ייצוג אנלוגי אינטואיטיבי ומוכר: מאזניים. המשתמש בוחר את המושגים מתוך ענן תגיות, הניתן לסינון ושליטה באמצעות פילטרים שונים (אזכורים בחדשות, זמן או חיפוש חופשי). בחירת המושגים מתבצעת באמצעות אלמנטים פיזיים הממלאים תפקיד ממשקי להעברת המידע מענן התגיות אל זרועות המאזניים. פרוייקט הגמר של הסטודנט הגרמני שעיצב את Impress – ממשק למסך מגע גמיש.
סרטון הקופסא הלבנה של המעצב היפאני מאקוטו יאבוקי (Makoto Yabuki) מציג התפתחות אנימטיבית מרהיבה שמצליחה לתמצת את הקסם והמהות בהנעת תהליך עיצוב, מחקר וחיפוש פתרונות עיצוביים מול משטח העבודה הריק.
[מצאתי ב-swissmiss]
