האנטנה האנושית היא ממשק רדיו בו המשתמש המשוטט על פני שטיח משנה את התדר בהתאם למיקומו, וכן משמש כאנטנה המשפיעה על איכות הקליטה. פרוייקט גמר סטודנטיאלי מהולנד של פלוריאן קראוטלי (Florian Kräutli), שחוויית השימוש בו נעה בין תסכול להפתעה, תלוי במטרת המשתמש. בכדי להגיע לתחנת רדיו ספציפית השקיפות של הממשק מאלצת לחפש את המיקום והתנוחה האופטימליים, ובהיעדר חיווי אמיתי – לאתר אותם מחדש בכל פעם שהשטיח מוזז ממקומו.
[מצאתי ב-Likecool]
שני סרטוני אנימציה סטודנטיאלים מקסימים של פייר-ג'וליאן ונדנבורי (Pierre-Julien Vandenburie) הצרפתי וחברים, המאופיינים בסיפורים אנושיים קטנים ופשוטים. לוסיאן (Lucien) מספר על אדם מבוגר המטפס לעבר השמיים (וחתול חמוד).
שומר הלילה (Le Veilleur) מתמקד במדליק פנסי רחוב. עיצוב הדמויות ראשוני ואיכות הקו לא אחידה אמנם, אך התפתחות הסיפור מוצלחת והפסקול מעולה.
ביום שישי הקרוב הבלוג חוגג שנה. עדיין לא החלטתי איך להתייחס לנקודת הציון הזו (מהפוסט ה-100, ה-200, וה-300 די התעלמתי) – רעיונות יתקבלו בברכה.
באותה הזדמנות: מה דעתכם עליו? מה אתם אוהבים בו? ממה אתם סובלים? אני לא נעלב, באמת שרוצה להשתפר. אפשר כמובן גם במייל.
גמר חתימה טובה.
בתערוכת הסחלבים במוזיאון אוקלנד בניו-זילנד משולב מיצג אינטראקטיבי מבוסס מולטי-טאצ', המאפשר למבקרים לבצע תהליך וירטואלי של השבחה גנטית, על ידי הכלאה וירטואלית בין סחלבים. המשתמש בוחר שני אבות כנקודת מוצא, ומשפיע על האיזון בין התכונות הגנטיות שלהם (מרקם, צבע וצורה) בכדי להנדס סחלב תלת-מימדי חדש, אותו הוא יכול לשלוח במייל או לפרסם בפייסבוק. ממשק עקרוני דומה יכול לשמש, אולי, יום אחד, לבחירת התכונות הגנטיות הרצויות בילד שלכם.
Insert Coin הוא סרטון אנימציה קצר ומפתיע, עבודה של קואופרטיב אנימטורים ארגנטינאי חדש – Vurup. הקו הארגנטינאי לא שגרתי במחוזותינו – הסגנון מוקפד, הצבעוניות מתוחכמת, יש דגשים ייחודיים באיור ובעיקר מרשים לראות את עיצוב הדמויות והצורה בה הן מבטאות תחושות ורגש. מוצלח.
Skål ('קערה' בנורבגית) הוא ממשק נסיוני בו מגוון אובייקטים פיזיים משמשים להפעלת סוגים שונים של מדיה – סרטונים, תמונות, תוכן וכו'. הקערה מזהה את תגי ה-RFID המוטמעים באובייקטים, ומציגה תוכן דיגיטלי המשוייך אליהם. הגמישות בבחירת האובייקטים הפיזיים מאפשרת ליצור קשר אסוציאטיבי לתוכן, כשהחיבור בין המדיה הדיגיטלית לעולם הפיזי יוצר חוויית שליטה אינטואיטיבית ופשוטה.
[מצאתי ב-Nearfield]
Design for life בהפקת ה-BBC היא עוד תוכנית ריאליטי שבלונית לאוסף, כי בשביל זה יש טלוויזיה. הפעם 12 מעצבים צעירים מתחרים על ליבו של (מעצב העל) פיליפ סטארק, שמאוהב בעיקר בעצמו, בכוכב נולד של עיצוב המוצר. הפרק הראשון מצא את דרכו לרשת, ככל הנראה כחלק ממהלך שיווקי/תדמיתי כלשהו, ונותן לצופים מחוץ לממלכה הבריטית הזדמנות להציץ אל 59 דקות טלוויזיה קלילה, נחמדה ושטוחה למדי. אני לא מאוכזב מהתוצר – אני פשוט לא קהל היעד, אבל בהחלט מעריך את הנסיון להנגיש את התהליך העיצובי לקהל לא מקצועי.
MH907 של סוני-אריקסון הן אוזניות המשלבות חיישני תנועה, בכדי ליישם קונספט ממשקי מעניין המאפשר להן לשנות את הפונקציונליות שלהן בהתאם לצורת הכנסתן לאוזן. כאשר המשתמש תוקע אותן בשתי אוזניו, האוזניות מסיקות כי הוא מתכוון לשמוע מוזיקה, ומפעילות את הנגן. כאשר רק אחת מהן נמצאת באוזן – המוזיקה עוצרת, הן יכולות לקבל שיחה מהטלפון ולשמש כדיבורית. המשמעות היא ביטול הצורך בלחיצה על כפתורי הפעלה למטרות כלליות. אני לא בטוח איך מתמודדים עם מצב בו מעוניינים, למשל, לשמוע מוזיקה עם אזנייה אחת בלבד.
את השקת המוצר מלווה סרטון סקירה תדמיתי מבוסס אנימציה, של האנימטור השוודי כריסטופר סטרום (Kristofer Ström), המדגים את מהלך השימוש בהן. המוצר זמין כבר כעת, אך מתאים לטלפונים מתוצרתה בלבד.
[מצאתי ב-Gizmodo]
הקליפ החדש ל-Strawberry Swing של קולדפליי הוא סיפור מפגש סוריאליסטי-רומנטי בין שתי דמויות כבויות עיניים ברכבת התחתית של לונדון. אנימציה בתלת מימד של האנימטור הבריטי מאט קלארק, עם דגש מרשים על עיצוב הדמויות.
Sniff הוא צעצוע אינטראקטיבי לילדים בדמות כלבלב קטיפה חמוד, אשר מגיב לאובייקטים ייעודיים שהוא "מריח" באפו, כדי להעשיר את החווייה המשחקית והאינטראקציה איתו. הכלבלב מפעיל התנהגויות של קול ורטט בהתאם לסוגי האובייקטים המתקרבים אליו – אלו למעשה התקני RFID אלחוטיים שאינם דורשים סוללה, כשהמטרה הסופית היא להפעיל את הילד בסוגי פעילויות שונות, המחזירות משוב אינטראקטיבי המחזק את הקשר של הילד עם הצעצוע. מקסים.
