המעצב הליטאי Korb יצר קליפ המתבסס כולו על מכשירי קרדיוגרף המשרטטים קו אדום רציף לאורך גיליונות נייר, כאמצעי חזותי לייצוג של סאונד, אך בעיקר כמטאפורה לחיים. הקונספט אמנם פשוט, והחיבור למכשיר הרפואי מתבקש, אך הוא מטופל היטב עם התפתחות מהפנטת בזכות מגוון זוויות צילום ועבודת עריכה מרשימה.
Comm.unity היא פלטפורמה חברתית מבוססת מיקום, הבונה את עצמה בצורה עצמאית מתוך ניתוח של קשרים בין אנשים ומיקום גאוגרפי. הממשק מייצג את החברים המקושרים מחולקים למעגלי קירבה ביחס למשתמש, בפריסה המזכירה מסך שליטה של מכ"ם. בכל מעגל החברים מקובצים לפי איכות הקשר, מילות מפתח והקירבה הפיזית למשתמש.
כל רשת מתחילה כמסגרת גנרית המתפתחת בצורה עצמאית בהתאם לצורת השימוש, כדרך לאפשר למשתמשים שונים לגבש את אמצעי התקשורת הרלוונטי להם. התוכנה יוצרת קשר בין מכשירים ניידים קרובים, כך שהיא חייבת לפעול על טווח גדול של מכשירים, כדי להתאים את עצמה למשתמשים וצורות שימוש מגוונות ככל האפשר. הסרטון של המדיה-לאב (MIT) מתאר מגוון תסריטי שימוש, כשהדגמת האב-טיפוס בפועל מתחילה בדקה הרביעית.
סרטון הפרסומת החדש של פרוייקט 'Plane Stupid' לא קל לצפייה. אמנם הוא מרהיב למראה, אך הוא בעיקר מזעזע בגרפיות של הדימויים האלימים שבו. הזעזוע הוא גם חלק גדול מהמטרה. מדובר בהתפתחות של קמפיין הסברה להעלאת המודעות להשפעה ההרסנית של התרחבות ענף התעופה על התחממות אקלים כדור הארץ.
משפט המפתח 'לטיסה שלך יש השפעה' מלווה באייקון דוב הקוטב הסובל, המושרש בתודעה הקולקטיבית מתוך דימויים קודמים. ככזה הוא משמש כאמצעי לשייך את הדימויים החדשים להקשר הרלוונטי, כדי להעצים את אפקטיביות המסר.
פרוייקט מחקר אקדמי מעניין בקיימברידג' יצר את ProForma – סורק תלת-מימדי המשתמש במצלמת רשת סטנדרטית ליצירת מודלים תלת-מימדיים לכל שימוש שהוא. התוכנה, שאינה זמינה כרגע להורדה, בונה במהירות מודלים משולבי טקסטורות על בסיס אובייקטים פיזיים שהמשתמש מסובב עם היד בצורה חופשית ומצולמים בזמן אמת. בפועל מתבצע חישוב תנועה טכני של נקודות וירטואליות על גבי האובייקט, המתעדכנות על בסיס מידע חדש, כדי להעריך ולייצג את המבנה שלו.
[מצאתי ב-boingboing]
הקליפ ל-'מוכן, מסוגל' של ה-Grizzly Bear משלב אנימציית סטופ-מושיין וטכניקת איור בפלסטלינה, המאופיינת במריחות גסות של פלסטלינה, מדיה מעורבת ועיבוד אקראי מלוכלך של דמויות (כמעט) מופשטות, שמצליחות להעביר רגש. עבודה של המאיירת האמריקאית אליסון שקולניק (Allison Schulnik) הבונה בסגנון האופייני לה עולמות הפועלים לפי חוקיות מרהיבה של תנועה, חומריות וצבע.
[מצאתי ב-itsnicethat]
תוכנית המחקר ההולנדית הלאומית, Freeband, מציגה את 'The Ambient Life' – חזון לעולם עתידי בו מידע רלוונטי למשתמש מוטמע בסביבה שלו בצורה שקופה. החזון תורגם לסרטון אנימציה המתבסס על אינפוגרפיקה תלת-מימדית עם מגוון תסריטי שימוש קונספטואליים המייצגים מצבים יומיומיים בהם התוכן מוטמע בסביבה.
עבודה של המעצב ההולנדי מרטין הוגנקמפ (Martijn Hogenkamp), שמשתמש בצבעוניות כאמצעי המתפתח לאורך זמן, ככל שהתרחישים נעשים מורכבים יותר. בסופו של דבר זה סובל מהמון בעיות ממשקיות, אך הסביבה משכנעת והתוצר מרשים.
[תודה יובל]
גוגל שחררה הדגמה ממשקית של מערכת ההפעלה שלה. Chrome OS מבטלת את עקרון 'שולחן העבודה' ומחליפה אותו בסדרת טאבים וחלונות צפים המתקיימים כולם בסביבת דפדפן עצמאית. חוויית השימוש והמראה דומים לדפדפן כרום, בליווי מסכי משנה שנדרשו ליישומה כמערכת הפעלה – מסך כניסת משתמש, מסך מעבר בין חלונות פתוחים וטאב ייעודי עם האפליקציות הזמינות.
הרושם הוא שגוגל מפספסת בינתיים כמה נקודות חשובות בעיצוב חוויית המשתמש. כיוון שהקו בין 'הרשת' ל'מערכת ההפעלה' מתערפל, עקרון החלונות הצפים פשוט לא פתור. כאמצעי ממשקי אינטרנטי קל לזייף אותו וליצור חלונות שיהיו דומים לו, כיוון שהמשתמש לא מקבל כלים שיאפשרו לו להבדיל ביעילות בין תוכן אמין לתוכן מרושע שמנסה להידמות לו.
במקביל, התחושה הכללית היא שחסר פה אוויר. היעדרו של שולחן העבודה כולאת את המשתמש בין דפדפנים, חסר חיווי רציף על תהליכים כלליים והוא מותקף בחלונות צפים שסוגרים עליו וחונקים אותו מכל הצדדים. מקווה שזה ישתפר.
פרסומת חדשה של טושיבה באנגליה מתעדת כסא עץ רגיל למראה, הנישא אל החלל (או לפחות לגובה 98,268 רגל) בעזרת בלון הליום לבן. פשוט ומקסים.
[מצאתי ב-Gizmodo]
סרטון מעניין של הסטודיו הגרמני-הולנדי Edenspiekermann סוקר את התפתחות השפה הגרפית ומרכיבי התדמית של מותג שוקולד אמריקאי איכותי חדש בשם Tcho. השוקולד מיוצר בטכנולוגיה ייחודית המאפשרת לסווג את איכותו לפי הארומה הטבעית של פולי הקקאו שמהם יוצר, בידול הבא לידי ביטוי גם בחוקיות הצבעונית של המותג, בנוקשות של הגריד ובאופי הטכני של השפה הגרפית.
[מצאתי ב-thedieline]
האמן השוויצרי Zimoun יצר קומפילציה ('ההדרה' בעברית) המאגדת 15 עבודות אמנות קינטית, המורכבות משכפול קונספטואלי של עשרות אלמנטים פשוטים המפיקים צליל – החל מכדוריות קלקר ומנועים זעירים ועד למיקרופון המגביר את קולות הלעיסה של תולעי עץ. שכפול הפרטים מפיח חיים במכלול ומגבש בו עושר רחב ומפתיע.
