פרוייקט The Deleted City של המעצב ההולנדי ריצ'ארד ויגן (Richard Vijgen) משמר פיסת היסטוריה אינטרנטית, עם ממשק המאפשר לנווט בארכיון האבוד של שירות GeoCities, ששוחרר כטורנט רגע לפני שיאהו סגרה את השלטר. הממשק הפשוט שומר על מטאפורת 'העיר הוירטואלית', כאשר 38 מליון עמודי הגולשים מיוצגים כמפת עיר, עם שכונות ומגרשים ששטחם נגזר מכמות התכנים שבהם.
שלושה סטודנטים הולנדים גיבשו את Knock Clock – שעון שהוא קופסת עץ, נטול מסך או חיווי גרפי, המשתמש בנקישות כאמצעי שליטה מול חיווי הנקישות הנשמעות בחזרה. החוקיות הממשקית מתבססת על מחוות – נקישה כפולה על ראש השעון תחזיר את השעה ברצף של נקישות, נקישה ארוכה מייצגת דקה (או שעה), ומהירה – 15 דקות. מכאן צריך רק להקשיב ולספור.
שינוי התהודה בקופסת העץ מאפשר להשיג פונקציונליות נוספת. כאשר מכסים שטח ייעודי ניתן לשלוט על השעון המעורר, ועל בסיס אותו העקרון ניתן ליישם פונקציות נוספות – למשל כדי לכוון את השעה או לבדוק את מצב הסוללה.
Receipt Racer הוא משחק נהיגה המוקרן על גבי מסלול נייר ארוך המודפס בזמן אמת. המשתמש שולט באמצעות ג'ויסטיק על מכונית מרוץ קטנטנה המוקרנת על גבי חשבונית הנייר המודפסת באמצעות מדפסת תרמית – כמו זו שבסופר.
מנוע המשחק מזהה את מיקום השחקן ביחס למסלול, כשלאחר התנגשות השחקן יכול לקחת את פלט הנייר, עליו יודפס גם הניקוד ומשך הזמן שבו שיחק. אורך המסלול המקסימלי הוא 50 מטרים – כאורכו של גליל נייר. לא ידידותי במיוחד לסביבה, אבל נפלא להעברת הזמן בעת שביתת צרכנים.
אגב שביתה – חזרתי! עם ערכת נושא חדשה ועוד כמה הפתעות. אם אתם קוראים את זה דרך rss – בואו לבקר, תעיפו מבט, תביעו דעה, התגעגעתי, תודה :)
רשת העיצוב היפנית MUJI משחררת באופן מפתיע סדרת אפליקציות ל-iPad (וקטלוג מוצרים לאייפון) עם עיצוב ממשק שמתרגם את התפישה העיצובית של החברה – פשוט, נקי ומאופק. השפה הממשקית ידידותית ופשוטה, עם פונקציונליות ספציפית, פלטה צבעונית לא מפתיעה של שחור-לבן-אפור-אדום ומיתוג מינורי של מוג'י.
חוקרים באוניברסיטת Keio היפאנית מדגימים את Blob Motility – אמצעי ממשקי חדשני שצורתו הפיזית ניתנת לשינוי ובכך יכולה לשמש גם כאמצעי פיזי לתצוגה ולחיווי על פונקציונליות מתוך מבנה ממשקי. מדובר בסוג של ג'ל שסדרת אלקטרומגנטים מבצעת על צורתו האורגנית מניפולציות בזמן אמת כדי להרכיב מבנים וצורות. זו כמעט הגירסה הממשקית הפועלת ל-Funktionide הקונספטואלי.
[מצאתי ב-Core77]
הצצה למגרש חנייה תת-קרקעי אוטומטי שהוקם למרגלות בזיליקת אישטוון הקדוש במרכז בודפשט, כמודל חלופי מעניין למגרשי החנייה המוכרים במטרה להחזיר את השטחים הציבוריים הפתוחים. העקרון דומה לחניון האופניים האוטומטי ביפאן רק מתמודד עם פורמט גדול יותר המאכלס 404 חניות תת-קרקעיות של מכוניות.
מתוך רצון מכוון לפשט את המורכבות הממשקית ככל האפשר ולשמור על דמיון קרוב למכונות האוטומטיות שהציבור הגרמני מורגל אליו, הממשק אפרורי ומיושן למראה, טקסטאולי כמעט לחלוטין ומתבסס על צ'ק-ליסט טכני, עם גרמנית כברירת מחדל ואסימוני פלסטיק אדומים. לא מומלץ לשכוח את הילד באוטו.
בלוג העיצוב Usable Efficiency של מעצב האינטראקטיב הבריטי ג'ון מקפירסון (John McPherson) פונה למעצבי אינטראקטיב מתחילים, ומשחרר סרטוני הדרכה שבועיים הסוקרים מושגים ושיטות עבודה עם דגש על שימושיות ונגישות בתוצר הסופי.
[תודה אלי]
המעצב אלכס פייבורג (Alex Faabor) מצוות עיצוב חוויית המשתמש במוזילה, מספק ניתוח ממשקי מעניין על ההחלטה למקם כברירת מחדל את הטאבים בפיירפוקס 4 מעל שורת הכתובת, בדומה לפריסה הממשקית של כרום ואופרה.
השינוי יוצר סדר בהיררכיה בין הממשק לתוכן, כשהמשמעות היא חיוויים רלוונטים יותר, גמישות ממשקית ופתרון לשאלת הפונקציונליות הקלאסית של כפתורי 'הבא' ו'הקודם'. בדרך מתווספים גם 'טאבי אפליקציה' כמו בכרום OS. הגירסה החדשה קצת טרנדית, אבל בסופו של דבר היא נראית כמו התפתחות ממשקית טבעית טובה למדי.
Go with the Flow הוא קונספט לממשק משתמש מוחשי (Tangible UI) המאפשר לשלוט על ההודעות הנכנסות לתיבת המייל בעזרת פילטר חזותי-פיזי. המיילים הנכנסים מיוצגים בעזרת זרם טיפות מים צבעוניות המטפטפות לשלושה צינורות זכוכית, כאמצעי לייצג 3 קטגוריות – עבודה, משפחה וחברים.
הצינורות נמצאים מעל מתקן קליטה, המייצג את תיבת המייל עצמה, כשברז הממוקם בקצה כל צינור מאפשר להגדיר את תמהיל וכמות ההודעות שיגיעו לתיבת המייל. הטיפות הצבעוניות נאספות לגובה הצינורות ומספקות חיווי גרפי להודעות הממתינות להציף את התיבה. מעניין שבשלב זה חסר חיווי דווקא לממשק הפיזי.
Augmented Shadow של ג'ון מון (Joon Moon) הוא ממשק נסיוני המוסיף צללים וירטואליים לאובייקטים פיזיים המפוזרים על פני שולחן. הצללים הוירטואלים מוסיפים תוכן ופרשנות גרפית חדשה לקוביות האטומות המונחות על השולחן.
האינטראקציה עם הקוביות משפיעה על העולם הוירטואלי כולו, כמערכת אקולוגית התלוייה במרכיביה. העולם מושפע ממקור אור וירטואלי בודד, ומשמש כסביבת מגורים לדמויות מסתוריות, להקת ציפורים ועצים שמאויירים בגסות. האור נשלט על-ידי קוביה שקופה, ובדומה לחוקיות בטבע יוצר עיוות יחסי של הצללים לעומתו.
מעבר לכך שזו וריאציה אינטראקטיבית למיצג הצל הוירטואלי של הכסא האדום, הפרוייקט מזכיר את Shadow Physics, ש(תקנו אותי אם אני טועה אבל) ללא מידע חדש לאחר שנה, אפשר להניח שהוא התאדה לחלוטין.
