סדרת עבודות הצילום של הצלם הרומני בוגדן צ'סארו – 'סוג של קסם', היא אוסף של עולמות אבסטרקטיים מרהיבים, שנוצרו ממפגש פשוט של קרני אור הנשברות בתוך בועות סבון. מאחורי התמונות מסתתרת טכניקה פשוטה, המתמצה לצילום של בועות סבון עם תאורה, עדשת מאקרו טובה ובחירה מוצלחת של קומפוזיציות.
אם העיניים הן חלון לנפש, הצלם האמריקאי כריס סקארבורו מעביר את התמונות שלו תהליך לא אגרסיבי של עיבוד תמונה בפוטושופ, כדי להגדיל את העיניים של הדמויות ולהדגיש את הצבעוניות שלהן. זה מזכיר קצת מנגה, אבל הנגיעות הקטנות הללו מוסיפות דגש מעניין, ועדיין מצליחות לשמור על מראה טבעי. מוצלח.
הצלמת הבסקית מיקל אוריבטבריה, יצרה את 'אנימליה' – סדרת צילומים מעוררת השראה בה מוצגות חיות בר שהוצאו ממקומן הטבעי ומוקמו בסביבות עירוניות נטושות ובסצינות יומיומיות מנוכרות. הניגוד בין החיות לסביבה החדשה והקרה הצליח להוציא מן החיות משהו אנושי וחזק שאפשר לתרגם לתחושות כמו סקרנות, בלבול, ייאוש ובדידות. הביצוע נפלא.
ז'אן-איבס למוין יצר עבור מגזין צרפתי סדרת תמונות החוקרות את הקשר בין עירום לצנזורה. לצורך יצירת האפקט בסדרת תמונות פורנוגרפיות במקור, בודדו את הבנות העירומות והעבירו אותן תהליך קיצוני של פיקסול, בזמן שהרקע נותר ללא עיבוד כלשהו. התוצאה פוטושופית ומזכירה לגו-לנד פורנוגרפי למבוגרים, אך עם זאת נתונה לפרשנות תמימה יחסית, כיוון שלאחר העיבוד היא לא בדיוק מציגה עירום של ממש.
בתמונות של דניס דרזאק הצרפתי אנשים מרחפים להנאתם ברחובות, תלויים באוויר בסופרמרקט (ליד העוגיות), צפים ליד מחלקת הקפואים או נופלים מהשמיים ליד מדפי השמפו. דניס מצלם אמני רחוב ורקדנים בסביבות יומיומיות, באמצע תנועה, ומגיע לתוצאה שהיא בין פנטזיה הזוייה לסוריאליזם מעניין (שמבחינתי כרגע זה אותו דבר). יש גם סרטון תיעודי קצר עם הצצה מעניינת אל תהליך העבודה – מקלקל קצת את הקסם, אבל מעניין.
[מצאתי ב-burstoid]
