שינויים בלוח השידורים #2
אני יוצא להפסקת קפה יזומה כדי למלא מצברים, ומתכנן לחזור לשגרה בעוד שלושה שבועות, ב-2 למאי. אני נשאר זמין כמובן במדיות המקובלות, וזו הזדמנות מעולה להירשם לפיד ה-rss או לעדכונים במייל (דרך feedburner).
כללי
Popular Science מיישמים את Mag+ בגירסה ל-iPad
הגירסה האינטראקטיבית החדשה של מגזין Popular Science מיישמת את הקונספט הממשקי של המגזין האינטראקטיבי Mag+, כאפליקציה ל-iPad שזמינה להורדה כבר עכשיו מ-iTunes. בשלב זה הושמטו מהמגזין תכונות החיפוש, שמירת המועדפים והשיתוף ברשתות החברתיות, אשר יש להן ערך מוסף אמיתי ברמת הפורמט, אך העקרון הממשקי הכללי יושם במלואו. כהדגמה ליכולותיו של ה-iPad לבטא את עתיד המדיה המודפסת, היא צפוייה לעורר הרבה עניין בתקופה הקרובה.
תכירו את מלין (ובמיוחד את תהליך העבודה שמאחוריה)
'Meet Meline' הוא סרטון אנימציה צרפתי קצר בתלת-מימד, עם עלילה שטוחה, סביב מלין המשחקת באסם של סביה עד שיצור מסתורי מעורר את סקרנותה. מתוך העבודה העיצובית והטכנית בולטת במיוחד עבודת העיצוב על התאורה המדמה אור טבעי הבוקע מבעד לחרכים. התנועה של הדמויות אמנם כבדה ומגושמת מעט בתנועות הגדולות, אך באופן כללי מטופלת היטב – מרשים לגלות שהיא נוצרה במסגרת עצמאית נטולת תקציב על-ידי זוג מעצבים צרפתי כפרוייקט לשעות הפנאי.
ההפתעה הגדולה של הפרוייקט הזה מסתתרת דווקא בסרטון המתלווה אליו, המספק הצצה אינפורמטיבית מקיפה ויוצאת דופן ברמת הפירוט שלה, על תהליך העבודה והתפתחות הפרוייקט מבחינה רעיונית, פרקטית וטכנית. פירוק תהליך עשיית סרטון האנימציה בתלת-מימד שארך שנתיים כולל אפילו התייחסויות לאופן ניהול הקבצים, עריכת התסריט, פיתוח התנועה וגיבוש הפסקול. מוצלח.
המארש המאוייר של עירא מרקס והרגעים הבודדים
המאייר האמריקאי עירא מרקס (Ira Marcks) יצר פרוייקט איור נסיוני המלווה אלבום של 'הרגעים הבודדים', תוצר של שיתוף פעולה שנרקם ברקע על ידי אחד ממייסדי וימאו. 'המארש השלישי' הוא לא אנימציה ולא קומיקס, אלא איור ידני מטופל להפליא, המשתרע פיזית על פני 15 וחצי מטר, ונגלל לכל אורך 45 הדקות של האלבום – משהו כמו דף A5 על כל 30 שניות של מוזיקה. חוויית הצפייה מרהיבה, שווה כל רגע.
[מצאתי ב-drawn]
שיהו היראיאמה יוצאת לשיעור שחייה
'Swimming' של האנימטורית היפאנית שיהו היראיאמה (Shiho Hirayama) הוא סרטון אנימציה קצר על ילד יפאני שמנמן שנקלע לשיעור שחייה. לקול פסקול המורכב מרעשי רקע ופכפוך מים, האנימציה מפעילה את הפורמט עם שפה איורית העושה שימוש בקווי מתאר כהים המלווים בנגיעות קטנות של צבע, בטיפול גרפי מינימליסטי המשאיר את רוב הפורמט צבוע בלבן. העיבוד של הקו קצת גס לפעמים, אבל התוצר מקסים.
הספירה לאחור לקראת מכון פריזאי חדש לאמנות דיגיטלית
Gaîté Lyrique הוא מכון חדש ומסקרן המוקם בימים אלו בפאריז ויוקדש כולו לאמנות דיגיטלית ומוזיקה נסיונית. הספירה לאחור עד לפתיחתו בדצמבר 2010 מלווה בסרטון אנימציה בתלת-מימד המאופיין בהתרחשות סוריאליסטית, עיצוב אפלולי המשלב מקורות תאורה לא אחידים, וציטוטים מעיצוב הדמויות של הבמאי היפאני הייאו מיאזאקי.
סרטון ההשקה הוא נגזרת מתוך האתר התדמיתי הזמני של המכון, שמרכז סדרת אינטראקציות (חווייתיות?) מבוססות פלאש במורכבות משחקית משתנה.
[תודה ירון]
החלילן מהמלין של רון וינטר
קליפ האנימציה 'החלילן מהמלין' של האנימטור האמריקאי רון וינטר (Ron Winter) מלווה שיר של ההרכב הבריטי Yoriyos באנימציה אפטרית המאופיינת בשפה קולאז'ית בשחור-לבן, מתוך איורים שבנויים מטקסטורות של נגזרות נייר ומעברי עריכה נקיים בין העולם המאוייר למצולם, סביב חלילן שרק רוצה לדעת שהוא לא לבד.
הקונטרסט הצבעוני בסופו של הקליפ מפתיע, אלא שהאפקט גורם לתחושה של החמצה בהתעקשות על השימוש הקונספטואלי הנדוש בצבעוניות המונוכרומטית לכל אורכו, בזמן שנראה שהמעבר לעולם הצבעוני העשיר יכול היה להגיע מוקדם יותר.
ריל האנימציה הרפואית של Hybrid
חברת האנימציה הרפואית Hybrid האמריקאית שחררה סרטון מרהיב המורכב ממגוון עשיר של פיסות אנימציה בתלת-מימד הממחישות תהליכים פיזיולוגים והדמיות למטרות רפואיות, מתוך פרוייקטים נבחרים שהפיקה בשנה האחרונה.
סטופ-מושיין מחזיתות בתים
La Puerta ('הדלת' בספרדית) הוא סרטון אנימציה מבוסס סטופ-מושיין המורכב מרצף צילומי דלתות, שערים, קירות ומנעולים של בתים מרחבי איטליה וספרד. האנימציה מבוצעת בצורה נפלאה, כשהשליטה המרשימה בטכניקה מנצלת את המגוון העשיר של הדימויים כדי ליצור אשלייה משכנעת של תנועה והתפתחות לאורך זמן. מעולה.
איך הפכתי חיפוש בגוגל לסרט באורך מלא
אחרי שג'ים קילין (Jim Killeen) חיפש את השם שלו בגוגל, הוא החליט לצאת לעולם ולפגוש את כל האנשים הזרים מתוצאות החיפוש השותפים לשמו, בהם כומר אירי ושוטר בגמלאות, כדי לגלות אם ימצא ביניהם מכנה משותף.
באופן מפתיע לא רצחו אותו, ואפילו יצא מזה סרט תיעודי קליל ומקסים ברוח הז'אנר – כולל בעיות תאורה, סאונד בעייתי, וסיור במשרדי גוגל (של פעם). זו ממש האדפטציה האינטרנטית ל'צליל הכי מתוק' של אלן ברלינר. תתכוננו – שעה וחצי.
[תודה יובל]