רשת העיצוב היפנית MUJI משחררת באופן מפתיע סדרת אפליקציות ל-iPad (וקטלוג מוצרים לאייפון) עם עיצוב ממשק שמתרגם את התפישה העיצובית של החברה – פשוט, נקי ומאופק. השפה הממשקית ידידותית ופשוטה, עם פונקציונליות ספציפית, פלטה צבעונית לא מפתיעה של שחור-לבן-אפור-אדום ומיתוג מינורי של מוג'י.
שיתוף פעולה בין Dentsu London ו-Berg הוליד רצף סטופ-מושיין נסיוני המורכב מצורות תלת-מימדיות הנבנות בחלל מצילום בחשיפה ארוכה. הטכניקה שפותחה מתבססת על פירוק של מודלים בתלת-מימד לרצף של קווי המתאר המרכיבים אובייקטים טיפוגרפיים, שרטוטים ודמויות פשוטות בתנועה.
פריסת קווי המתאר מוצגת כסרטון על iPad הנמצא בתנועה ומצולם בחשיפה ארוכה הבונה את האובייקט בצילום. האנימציה מורכבת מכ-2,750 תמונות של מודלים שכאלה שצולמו בחשיפה של 3-6 שניות. בקרוב בפרסומת הקרובה לביתכם.
טיים-וורנר שחררה סרטון תדמיתי המדגים גירסה אינטראקטיבית עתידית של שבועון הספורט האמריקאי 'ספורטס אילוסטרייטד', שרצה על מחשב בתצורת טאבלט, עם תמיכה במולטי-טאצ'. אם נתעלם מהידיים הקפואות המרחפות להנאתן מעל המסך, עיתון העתיד סובל מבעיות ממשקיות רבות – טיפול טיפוגרפי שלא מתאים למסך, תפריטים נסתרים או נעלמים, חיוויים חסרים (למשל כדי להבדיל בין תמונה לוידאו), חוסר אחידות ממשקית, מחוות הפעלה אקראיות, אמצעי ניווט קטנים מדי שאינם מותאמים למגע וטיפול גרפי לא אחיד. התוצר מביך.
ה'טלגרף מדיה גרופ' ההולנדי עבר לפורמט חדש, בו הדפדוף מתבצע מלמטה למעלה. קונספט העיתון האנכי שואב השראה דווקא מחוויית השימוש ברשת, בה ההתפתחות מתבססת על גלילה לגובה, בניגוד לפורמט הסטנדרטי לרוחב. הקונספט החביב מנסה לשפר את חוויית השימוש, עם נגזרות לוואי חיוביות של פורמטים חדשים לפרסום. הפורמט החדש מציב אתגר חדש למעצבים, שצריכים לשים דגש לטקסטים ולתמונות העלולות להיחתך, כיוון שבעיית הכפל במרכז הפורמט משמעותית יותר.
הסאן הבריטי חוגג 40 שנה בסדרת פרסומות שהן טייק-אופ מגניב שנגזר מתוך השפה הפרסומית של האייפון, ומנתח את עצמו בתרגום חכם של משמעות חוויית השימוש בעיתון מול המטאפורה האינטראקטיבית המקבילה. יש עמוד לזה.
https://www.youtube.com/watch?v=YJ1QwExp0_g
https://www.youtube.com/watch?v=fVMnmTFxAjA
'My Account' היא אפליקציית אייפון המשמשת ככלי פשוט לניהול פיננסי – קונספט לשירות עתידי של בנק לויד'ס הבריטי. האפליקציה מאפשרת ללקוח לקבוע לעצמו מטרות שיש להן משמעות כלכלית (רכישת רכב/דירה, חסכון פנסיוני וכו'), לתכנן תוכנית פעולה להשגתן, ולעקוב אחרי ההתקדמות שלו בזמן אמת לאורך זמן. הנתונים הפיננסיים מוצגים בגרפים ידידותיים המבוססים על צורות אורגניות לא מאיימות, וההתקדמות לקראת היעד מוצגת באחוזים. השפה הגרפית ידידותית, הטיפוגרפיה רכה, ותסריט השימוש אינטואיטיבי ופשוט.
בזכות התממשקות לחשבון הבנק הפרטי ומעקב אחרי ההוצאות וההכנסות, הנתונים מתבססים על מידע אישי בזמן אמת. ניתן אף להרכיב קבוצות תמיכה של חברים, שידרבנו אחד את השני להשיג את מטרותיהם. באתר האינטרנט יכול המשתמש לצפות בהתקדמותו לקראת השלמת יעדיו בחתך רחב יותר של זמנים ונתונים סטטיסטיים. הבנק מחזק את הקשר עם הלקוח, מספק לו ערך מוסף, ויוצר פלטפורמה חדשה לתקשורת עם הלקוח. המודל כולל גם שיתוף פעולה עם ספקי שירותים, בתי עסק וחנויות שיוכלו להציע את עצמם לרשימת המטרות. (מומלץ לצפות בסרטון במסך מלא).
https://vimeo.com/5132382
עיצוב האפליקציה נעשה על ידי המעצבת הבריטית קרולינה קרט (Karolina Kret), ששחררה לפני כמה חודשים גם את סרטון המותג של אורנג' – תרגום אנימטיבי נדיר המתבסס על ספר המותג של אורנג', עם דגש על עיצוב לאינטרנט:
אפל עשתה עבודה עיצובית מאוד טובה עם חנות האפליקציות באייפון ('אפ-סטור'). היא זמינה בכל נקודת ממשק שהמשתמש עובר בה, חוויית הקנייה פשוטה וידידותית, טווח המחירים גמיש והקריאה לפעולה מאוד חזקה ומעודדת קנייה אימפולסיבית. לכן היא מוצלחת. המשמעות היא שמשתמשי האייפון נוהגים להוריד ולהתקין כמויות גדולות של אפליקציות, בעיקר חינמיות, אך הם מוכנים גם לשלם מחירים סבירים תמורת מוצרים עם ערך מוסף פוטנציאלי גבוה יותר. בלית ברירה, המשתמשים אפילו השלימו עם כך שאין להם דרך להתנסות עם המוצר לפני רכישתו.
מצגת שפרסמה חברת פינצ'-מדיה (Pinch Media) מציגה ניתוח של נתונים סטטיסטיים של חנות האפליקציות ב-iphone ונתוני שימוש באפליקציות עצמן. מהנתונים עולה כי רק 30% מהאנשים שרכשו אפליקציה באפ-סטור, ימשיכו להשתמש בה יום אחד אחרי שרכשו אותה. אחרי 20 ימים, פחות מ-5% ימשיכו להשתמש בה. 97% מהמשתמשים ינטשו את המוצר אחרי חודש – בטווח הארוך זה מגיע לפחות מאחוז אחד. מהירות נטישת האפליקציות החינמיות גבוהה אף יותר. במשחקים פחות מיישומים.
לפי הנתונים לפחות מ-5% מהמוצרים יש פוטנציאל לרווח על בסיס פרסומות. מתן חסות פרסומית לאפליקציות, או מודל רווח פרסומי לאפליקציות חינמיות הוא לא משתלם. לנתוני השימוש יש השפעה ישירה על יעילות הפרסום והרווחיות שבו. כמות החשיפות הנמוכה מקטינה את הסיכוי לרווח על בסיס פרסומות. המסקנה היא שבפלטפורמה הזאת משתלם יותר למכור מוצר מאשר לחלקו בחינם.
בלעדיות החנות, הזמינות וחוויית הקנייה הן הסיבות להצלחתה בשלב זה, והיתרון הגדול של מפתחי האפליקציות. יחד עם זאת הנתונים האלו מציירים את האכזבה שהיא גורמת למשתמשים לאחר הקנייה, לתסכול המצטבר, ובסופו של דבר לערך הנתפש של תכני חנות האפליקציות לאורך זמן.
Zen Bound הוא משחק עם אינטראקציה משחקית קצת אחרת – השחקן מלפף חבלים סביב אובייקטים – סוג של ריפוי בעיסוק לשעות הפנאי. כל שלב במשחק מתבסס על צורה כלשהי, כשהמטרה היא לכסות לחלוטין את כל שטחה עם החבל. המשתמש מסובב את האובייקט בחלל, בכדי לכרוך סביבו את החבל, אשר צובע אותו בצבע. למרות שאי אפשר להיפסל, אפשר בהחלט להיתקע: השחקן צריך להמנע מיצירת חללים מעל שטחים שעוד לא נצבעו, כיוון שאין דרך לשזור את החבל בכדי להגיע אליהם. חוויית המשחק הייחודית מגובה בסאונד המשלב בין קולות מתיחת החבל לבין מוזיקת מדיטציה מרגיעה, ומבחינה עיצובית ניכרת העבודה הרבה ליצירת התחושה הידנית, בזכות הדגש על חומריות והשימוש בטקסטורות. מוצלח.
Ruben & Lullaby הוא סיפור אנימטיבי מאוייר ל-iphone, בפורמט סיפורי אינטראקטיבי חדש. המשתמש יכול להשפיע על הדמויות בסיפור, זוויית הצפייה והתפתחות הסיפור. שתי הדמויות נמצאות בעיצומו של ריב האוהבים הראשון שלהן, ותוצאותיו יוכרעו על ידי המשתמש. הטיית הטלפון משפיעה על נקודת המבט ממנה נראה את הסיפור. ניעור המכשיר יגרום לדמות הנצפית להתעצבן, בעוד שליטוף המסך תרגיע אותה. הדמות השנייה מגיבה בהתאם, וכך המשתמש שולט על הדיאלוג.
למרות שהוא ראשוני, זה נסיון מעניין לנצל את היכולות של המכשיר כדי לספר סיפור. הפוטנציאל עדיין לא ממומש – העלילה סתומה למדי, והפרוייקט הזה עובד בעיקר בזכות החדשנות האינטראקטיבית והאיורים של עזרא קלייטאן דניאלס. אני מקווה שבסיפורים הבאים תהיה עלילה חזקה יותר בשילוב עם אינטראקטיביות מגוונת יותר. בינתיים יש כאן ניצנים של פורמט סיפורי חדש ומבטיח שעוד לא ראינו כמותו.
[מצאתי ב-technabob]
Create with Context פרסמה תוצאות יוזר-טסטינג שערכה בקרב משתמשים בגילאי 30-55, בעלי היכרות משתנה עם ה-iphone, שכלל תסריטי שימוש (סנריוז) שונים עם iphone – החל משימוש באפליקציות יומיומיות ומשחקים ועד לחיפוש תוכנות ורכישתן. רוב תוצאות המחקר אינן מפתיעות, אבל מעניינות בהקשרן.
לא מפתיע לראות כמה חשובה השמירה על אחידות ממשקית (קונסיסטנטיות) כאמצעי המאפשר למשתמשים להבין תפעול של אפליקציות בצורה אינטואטיבית, ואת הפתעת המשתמשים כשהאפליקציה לא שומרת על אחידות ממשקית – בין אם מדובר על צורת הפעלה, שימוש באייקונים, צבעוניות או מיקום של כפתורים ואלמנטים ממשקיים.
המחקר מדגים את הצורך של המשתמש במשוב חזותי כאשר הוא מבצע פעולה, מצבים בהם המשתמשים מסיקים שכפתורים הקרובים זה לזה קשורים אחד לשני, בעייתיות בממשקי מגע בכפתורים הקרובים זה לזה או כאלה הממוקמים במקומות שניתן להגיע אליהם בטעות כחלק מביצוע פעולה אחרת.
בעת רכישת תוכנה בחנות האפליקציות ב-iphone, המשתמשים מסננים את התוכנות בשלב ראשון לפי מראה האייקון המייצג אותן ולפי השם שלהן, בזמן שלדירוג המשתמשים הראשוני (המיוצג על ידי כוכבים) הם מתייחסים בחשדנות, ודואגים לקרוא את התגובות הטקסטואליות ולא מסתמכים על החיווי בפני עצמו. מבחינת תמחור – 4.99$ נתפש כמחיר סביר לאפליקציה ומשדר אמינות, בזמן שאפליקציות זולות יותר מעוררות חשדנות ונתפשות כנחותות יותר. כאשר אנו מדברים על אפליקציות העולות 14.99$, המחיר משחק תפקיד ומשמש כחסם משמעותי בפני הרכישה. חשיבות גירסת הנסיון היא קריטית לפני ביצוע רכישה, ומהווה תנאי הכרחי המאפשר למשתמש לבדוק את התאמת התוכנה לצרכיו ולהרגיש בטוח בהשלמת רכישתה.
סיכום המחקר זמין להורדה כקובץ pdf השוקל כ-6.5 מגה, באתר החברה.
יום לפני הבחירות בארה"ב, זו אולי ההזדמנות האחרונה לכתוב על אפליקציית ה-iphone הרשמית של ברק אובאמה, שהיא אמצעי יעיל ואפקטיבי לקריאה לפעולה (call for action), כלי שמאפשר לו להחדיר מוטיבציה בבוחריו ולתעל את תמיכתם לכדי פעולה ויראלית הניתנת לניתוב בהתאם לצרכי הקמפיין.
האפליקצייה מסדרת את רשימת הטלפונים הפרטית של המשתמש לפי מדינות, כאשר מדינות בעלות ערך גבוה יותר מבחינה אסטרטגית לקמפיין מקבלות עדיפות גבוהה יותר. המשתמש מקבל מידע סטטיסטי על מספר השיחות שביצע ותוצאותיהן – בכדי להחדיר בו מוטיבציה לבצע שיחות נוספות.
בנוסף לכך, האפליקציה מאפשרת ליצור קשר עם המטות במחוזות השונים, לקבל עדכוני חדשות והודעות, מידע על ארועים מקומיים, לצפות בסרטונים ובתמונות מהקמפיין וכן לקבל מידע על המצע והנושאים העומדים על הפרק.
מעניין לראות כיצד, אם בכלל, תנוצל טכנולוגיה יעילה שכזו לאחר הבחירות כאמצעי לשמירה על הקשר עם הבוחר ועם הציבור בכלל.
דיוויד לינץ' אומר שאנשים הצופים בסרטים בטלפון אינם מודעים לכך שהם לא חווים את הסרט במלואו. הפגיעה בחוויית הצפייה (וגם הפאקינג טלפון) מעציבים אותו.
חוויית הצפייה שלנו במכשירים הניידים השתפרה בצורה משמעותית, ביחס למכשירים מדורות קודמים, וביחס הפוך לגודל שלהם, שהלך והתמזער. הרחבת הפונקציונליות של המכשירים שלנו יוצרת סביבה שלמה שאנו בוחרים להשתמש בה ככלי לצריכת מידע ולבידור. לעיתים גם כשנמצאות בסביבתנו אלטרנטיבות קלאסיות אשר מציעות פתרונות דומים, ראויים, איכותיים ושלמים יותר באופן יחסי.
כך, ה-iphone הביא עימו חוויית גלישה טובה בצורה משמעותית ביחס לכל פלטפורמה מהקטגוריה שלו לפניו. אך יחד עם זאת, חווייה שהיא ללא ספק נחותה מזו הקלאסית שבגלישה באמצעות מחשב. גם סרטים מוצגים עליו בצורה מדהימה – בעיקר אם משווים אותם לטלפונים של נוקיה מהדור הקודם. אלא שהזמינות והיכולת שלנו לצרוך תכנים על גבי המכשירים הניידים שלנו מחליפה את הצפייה בהם במדיות אחרות שמיועדות להם.
[מצאתי ב-Digitology]
