Skål ('קערה' בנורבגית) הוא ממשק נסיוני בו מגוון אובייקטים פיזיים משמשים להפעלת סוגים שונים של מדיה – סרטונים, תמונות, תוכן וכו'. הקערה מזהה את תגי ה-RFID המוטמעים באובייקטים, ומציגה תוכן דיגיטלי המשוייך אליהם. הגמישות בבחירת האובייקטים הפיזיים מאפשרת ליצור קשר אסוציאטיבי לתוכן, כשהחיבור בין המדיה הדיגיטלית לעולם הפיזי יוצר חוויית שליטה אינטואיטיבית ופשוטה.
[מצאתי ב-Nearfield]
Sniff הוא צעצוע אינטראקטיבי לילדים בדמות כלבלב קטיפה חמוד, אשר מגיב לאובייקטים ייעודיים שהוא "מריח" באפו, כדי להעשיר את החווייה המשחקית והאינטראקציה איתו. הכלבלב מפעיל התנהגויות של קול ורטט בהתאם לסוגי האובייקטים המתקרבים אליו – אלו למעשה התקני RFID אלחוטיים שאינם דורשים סוללה, כשהמטרה הסופית היא להפעיל את הילד בסוגי פעילויות שונות, המחזירות משוב אינטראקטיבי המחזק את הקשר של הילד עם הצעצוע. מקסים.
Nearness הוא ניסוי המשתמש ביכולות של חיישנים המזהים קירבה (התקני RFID) בכדי להתניע תהליך המתפתח כתגובת שרשרת (=מכונת רוב גולדברג), כדרך להדגים את הטכנולוגיה ככלי עיצובי מעודד יצירתיות, במטרה להרחיב את היישומים מעבר לשימוש הפרקטי הנישתי כיום. התוצר מטופל להפליא.
[מצאתי ב-Speedbird]
Poken היא ללא ספק הרשת החברתית עם הקונספט ההזוי ביותר שנתקלתי בו.
משתמשי פוקן (כן, בעברית זה נכתב בצורה מטופשת) יקנו לעצמם פוקנים, שהן דמויות פלסטיק המכילות סוג מסויים של התקן RFID המזהה אותן ומאפשר לאכסן בהן מידע. כאשר המשתמש מפגיש את הדמות שלו עם דמות של חבר ומצמיד את ידי הפלסטיק שלהן – מתבצעת לחיצת יד סמלית המעתיקה את הפרטים המזהים בין שתי הידיים – ובסופו של דבר תעדכן את רשימת הקשרים החדשים שנוצרו אל האתר. בפוקן המשתמשים למעשה בונים את הרשת החברתית שלהם בעולם הוירטואלי על ידי יצירת קשרים חברתיים עם אנשים בעולם האמיתי.
הצעצועים אלקטרוניים שעליהם מתבססת הרשת הם מרצ'נדייז לכל דבר, ומכירתם מאפשרת למתג אותם ו/או להשתמש בהם כפלטפורמת פרסום. כיוון שהפנייה היא לקהל צעיר, שמפרסמים תמיד מחפשים דרך להגיע אליו – התפוצה של הפוקנים כפלטפורמה פרסומית יכסו את העלות שלהם, ויצרו היתכנות להפיצם בחינם או תמורת סכום סמלי.
לאובייקטים הללו כפלטפורמה פרסומית או כמוצר מדף יש פוטנציאל על הנייר ליצור תזרים מזומנים אשר יכול לצמצם את התלות בפרסומות באתר עצמו. אבל מבחינה פרקטית – להתנות קיום של רשת חברתית וירטואלית בהימצאותם של אובייקטים פיזיים מגבילה את הויראליות ואת קצב ההתפתחות של הרשת, ובכך בסופו של דבר גם את הקיום שלה לאורך זמן. לכן, בכדי להגדיל את השימוש והצורך באובייקטים הללו, הטכנולוגיה של פוקן פתוחה מראש לקהל המפתחים, משלבת API עם סטנדרטים פתוחים (OpenSocial), בכדי להגדיל את הפוטנציאל של הטמעתה כטכנולוגיה סטנדרטית.
