ארכיון נובמבר 2008

נערות וירטואליות על סף התמוטטות עצבים

עליסה היא נערה וירטואלית אינטראקטיבית, אשר מגיבה לשינויים בסביבה הפיזית בה היא מופיעה. הדמות מתמקמת על גבי קוביית משחק אשר על פאותיה מודפסים סימנים גרפיים. הקובייה מצולמת באמצעות מצלמת רשת, והדמות הוירטואלית נשתלת בסרטון המצולם בזמן אמת. האינטראקציה של המשתמש עם הדמות מתבצעת באמצעות אלמנטים פיזיים אשר הוגדרו להם תפקידים אינטראקטיביים מראש.

אני חושב שרק היפאנים מסוגלים להמציא מוצר שמאפשר להטריד דמויות וירטואליות בצורה טוטאלית כל כך – מבחינה נפשית, פיזית ומינית, עד להתעללות של ממש. למעשה ניתן להגיע למצב בו הדמות המסכנה מתייאשת, עוברת התמוטטות עצבים, פורצת בבכי ומאיימת להתאבד – ואז אפשר להביא לה מתנה…

אוגמנטציה (Augmented Reality או "מציאות מורחבת" בתרגום חופשי) היא טכנולוגיה מתפתחת, שלא גיבשה עדיין סטנדרטים מוגדרים, המאפשרת הלבשה גרפית של מציאות וירטואלית על גבי המציאות האמיתית. "עליסה" היא יישום מאוד ראשוני ופשוט של הטכנולוגיה הזו, שפוטנציאל השימוש שבה, למטרות בידור או אפליקציות, כפלטפורמה המוסיפה מימד נוסף למציאות, עדיין לא ממומש.

[מצאתי ב-Gizmodo]

ווב 2.0 באוריגמי

סדרת אייקונים של סמלי רשתות חברתיות ושירותי ווב 2.0 בסגנון אוריגמי, זמינה להורדה חינם בבלוג של פאדי דונלי. הסדרה מכילה 15 אינטרפרטציות קלילות לסמלי רשתות חברתיות, תוכנות ושירותי ווב 2.0 נבחרים, בהם גם התחכמות מיותרת משהו ללוגו של אינטרנט אקספלורר.

סדרת אייקונים בסגנון אוריגמי

מערכת הפעלה במרחב

חברת Oblong יישמה את מערכת ההפעלה המרחבית שהופיעה ב-Minority Report. מדובר באחת מסביבות העבודה הבדיוניות העתידניות המורכבות והמושקעות ביותר שהופיעו בסרט אי פעם, ולמעשה אובלונג כללה בצוות הפיתוח של המערכת גם את אחד מיועציו של שפילברג בעת שביים את הסרט. למרות השם המוזר (g-speak?) מדובר בפריצת דרך של ממש בצורת האינטראקציה שלנו עם מחשבים, מעבר של קונספט מן המדע הבדיוני לעולם האמיתי. הסרטון מדגים את המערכת ויכולותיה בתסריטי שימוש שונים. אם זה עובד כמו שזה מוצג – זה מדהים!

מתוך הדגמת מערכת ההפעלה במרחב של אובלונג
מתוך הדגמת מערכת ההפעלה המרחבית של אובלונג

סביבת עבודה מרחבית (Spatial Operating Environment, או SOE בקיצור) מאפשרת אינטראקציה עם מחשבים באמצעות תנועה ומחוות ידיים. הגמישות והמגוון של התנועות מאפשרים לבנות סביבות עבודה עם פרודקטיביות מאוד גדולה שיתרונן מתבטא בעת עבודה עם כמויות גדולת של מידע מורכב, כאשר משלבים עבודה עם מספר משתמשים ומספר יישומים במקביל, על גבי מסך אחד או כל שילוב של מסכים, בצורה המאפשרת ליישם סדרת יישומים אינטראקטיביים הפועלים בצורה אינטואטיבית בעלת אחידות וגמישות ממשקית שהיו עד עתה מדע בדיוני בלבד.

[מצאתי ב-engadget]

מערכת סטריאו טיפוגרפית

mintpass הקוריאנית מציגה את Used as Read, קונספט של סדרת מוצרים מודולריים המשתמשים בטיפוגרפיה כאמצעי המסביר למשתמש על מטרת וצורת השימוש של כל חלק המרכיב אותם. כך, מערכת הסטריאו מתבססת על מודולים פשוטים, אשר כל אחד מהם משמש למטרה ספציפית: radio משמש כרדיו, music כנגן מוזיקה, woof כסאב-וופר ו-remote כשלט הרחוק.

המערכת המודולרית מאפשרת למשתמש לבחור אילו פיצ'רים ירצה לשלב במערכת שלו, הוא יכול לבחור כיצד להרכיב אותם יחד – כשורה ארוכה של טקסט, כמגדל גבוה או בכל צורה אחרת. הגמישות הזו נותנת למשתמש שליטה על המבנה, הצורה והמורכבות של המוצרים בהתאם להעדפותיו וצרכיו.

Used as Read - המוצר מתאר את הפונקציונליות שלו
היתרון המשמעותי במוצר גרפי המתאר את הפונקציונליות שלו, היא בכך שמבנה המערכת משמש כחיווי ליכולות ולפיצ'רים אשר היא משלבת בתוכה, כך שגם אורח מזדמן יכול להתמצא בקלות במערכת. הידידותיות הזו אמורה להתבטא גם בתמצות משמעותי של ספרות ומדריכים נלווים, כיוון שהמוצר אמור להסביר את עצמו, מה גם שהחלוקה למודולים מאפשרת לשמור על פשטותו של כל חלק.

המשתמש בוחר אילו רכיבים לכלול וכיצד להרכיב אותם יחד
הקונספט של המוצרים בהם המשמעות הטיפוגרפית מצביעה על הפונקציה, מיועד להרחבה לקו מוצרים רחב. למרות שהיישום הגרפי נראה פשוט (וגם קצת פשטני), הוא ידרוש מחשבה ותחכום בכדי לשמור על הפשטות שבו. השפה הגרפית המובחנת יוצרת קבוצת מוצרים המתייחסים אחד לשני מבחינה חזותית ובונים משפחת מוצרים, אשר יכולים לעבוד יחד, כמשפט המורכב ממילים, או בנפרד זה מזה ועדיין לשמור על ערכם העיצובי. היכולת להרכיב ולפרק את החלקים, מקנה לעיצוב ערך משחקי עם פוטנציאל מהנה, שמאפשר למשתמש להתאים את המוצרים לטעמו ולצרכיו.

יחד עם זאת, בחירת המוצרים המתאימים ליישום היא קריטית, בכדי למנוע מצב בו היישום הטיפוגרפי פוגע בפונקציונליות של המוצר. ניתן לראות זאת במקרה של "remote", שמבחינה עיצובית הוא נחמד למראה, אך מבחינה פונקציונלית הוא הרכיב החלש ביותר במערכת – הוא לא נוח, לא נראה מזמין ולא ארגונומי. במצבו כרגע, עודף העיצוב בשלט פוגע בשימושיות שלו, ומכשיל אותו כפתרון עיצובי רלוונטי לשלט רחוק.

שימושיות ב-iphone

Create with Context פרסמה תוצאות יוזר-טסטינג שערכה בקרב משתמשים בגילאי 30-55, בעלי היכרות משתנה עם ה-iphone, שכלל תסריטי שימוש (סנריוז) שונים עם iphone – החל משימוש באפליקציות יומיומיות ומשחקים ועד לחיפוש תוכנות ורכישתן. רוב תוצאות המחקר אינן מפתיעות, אבל מעניינות בהקשרן.

לא מפתיע לראות כמה חשובה השמירה על אחידות ממשקית (קונסיסטנטיות) כאמצעי המאפשר למשתמשים להבין תפעול של אפליקציות בצורה אינטואטיבית, ואת הפתעת המשתמשים כשהאפליקציה לא שומרת על אחידות ממשקית – בין אם מדובר על צורת הפעלה, שימוש באייקונים, צבעוניות או מיקום של כפתורים ואלמנטים ממשקיים.

המחקר מדגים את הצורך של המשתמש במשוב חזותי כאשר הוא מבצע פעולה, מצבים בהם המשתמשים מסיקים שכפתורים הקרובים זה לזה קשורים אחד לשני, בעייתיות בממשקי מגע בכפתורים הקרובים זה לזה או כאלה הממוקמים במקומות שניתן להגיע אליהם בטעות כחלק מביצוע פעולה אחרת.

בעת רכישת תוכנה בחנות האפליקציות ב-iphone, המשתמשים מסננים את התוכנות בשלב ראשון לפי מראה האייקון המייצג אותן ולפי השם שלהן, בזמן שלדירוג המשתמשים הראשוני (המיוצג על ידי כוכבים) הם מתייחסים בחשדנות, ודואגים לקרוא את התגובות הטקסטואליות ולא מסתמכים על החיווי בפני עצמו. מבחינת תמחור – 4.99$ נתפש כמחיר סביר לאפליקציה ומשדר אמינות, בזמן שאפליקציות זולות יותר מעוררות חשדנות ונתפשות כנחותות יותר. כאשר אנו מדברים על אפליקציות העולות 14.99$, המחיר משחק תפקיד ומשמש כחסם משמעותי בפני הרכישה. חשיבות גירסת הנסיון היא קריטית לפני ביצוע רכישה, ומהווה תנאי הכרחי המאפשר למשתמש לבדוק את התאמת התוכנה לצרכיו ולהרגיש בטוח בהשלמת רכישתה.

סיכום המחקר זמין להורדה כקובץ pdf השוקל כ-6.5 מגה, באתר החברה.

מונופול בהלווטיקה

פרוייקט לא מסחרי של המעצבת הגרפית הצרפתיה Florent Guerlain, מציג קונספט עיצובי חדש של לוח המונופול הקלאסי, ללא פגיעה במשחקיות, בקו עכשווי ומינימליסטי, על בסיס גופן Helvetica.

לוח המונופול בגירסת הלווטיקה
[מצאתי ב-Goodness]

המקום הנכון

סרטון קצר עם פסקול ייחודי, בבימויו של הבמאי היפאני קוסאי סאקין, זוכה פרס הסרט הקצר בפסטיבל קאן ב-2006.

מתוך המקום הנכון של קוסאי סאקין

PowerCursor

חווייה ממשקית מעניינת מגיעה מפרוייקט PowerCursor, אשר הכלים שבו מאפשרים להשתמש בעכבר כאמצעי ממשקי. מדובר בספריית כלי תוכנה לפלאש, לעיצוב ופיתוח ממשקים שמגיבים למשתמש בהתאם לחומריות הגרפית שלהם בעת אינטראקציה איתם, על ידי שינוי רגישות ומיקום סמן העכבר.

הקונספט משנה את הדרך בה העכבר מגיב למשתמש, ובכך מנסה להעביר למשתמש תחושות טקטיליות כמו דביקות, חספוס, לחץ, נפח או מאסה של ממשקי משתמש, באמצעים גרפיים בלבד. בדף ההדגמות שבאתר הפרוייקט ניתן למצוא נסיונות ליישום הכלים לכדי ממשקים וסוגי אינטראקציות שונות.

פרוייקט PowerCursor
המנוע מאפשר למפתח לבנות "שדות כוח" מסביב לאובייקטים, אשר משפיעים על סמן העכבר של המשתמש בעת קירבה אליהם. כך ניתן להגדיר שטחים בעלי מאפיינים שונים כמו: חורים, גבעות, שיפועים, שטחים מחוספסים וכו', בכדי ליצור חוויות אינטראקטיביות שמוסיפות מימד נוסף לממשק. המנוע מופץ תחת רשיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי.

פונג – גירסת הלוח המחיק

פונג, כפיסת תרבות וכאבי משחקי הוידאו (משחק הוידאו הפופולרי הראשון בקונסולות המשחק ובקונסולות הביתיות), זוכה לאינסוף גירסאות והומאז'ים למיניהם, והנה – סטודיו Eness, סטודיו אוסטרלי לאינטראקטיב, יצרו גירסת פונג המבוססת על לוח מחיק וכדור וירטואלי המוקרן עליו.

האינטראקציה מתבצעת באמצעות ציור עם טושים מחיקים על גבי הלוח, המצולם על ידי מצלמה אשר מעבירה את התמונות למחשב בצורה רציפה. המחשב מעבד את התמונה, מזהה את הקווים השחורים שמציירים השחקנים על גבי הלוח, ומשפיע על תנועת הכדור הוירטואלי בהתאם להם. עכשיו נשאר להעלות את המהירות הראשונית ב-30%, לזרז את התנועה עם התקדמות המשחק, ולחכות לפעם הבאה שמישהו ירצה להדגים טכנולוגיה או רעיון באמצעות פונג.

לשחק פונג על גבי לוח מחיק

המשחק הזה נוצר לצורך הדגמת היכולות של הסטודיו האוסטרלי, אשר משלב גם בפרוייקטים המסחריים שלו אינטראקציות מעניינות בין משתמשים לאלמנטים וירטואליים המוקרנים על גבי משטחים שונים. העבודות מאופיינות בחוויות אינטראקטיביות פשוטות, המתבססות על אינטראקציה של תנועה, מחוות מוסכמות (gestures) או שינויים המתרחשים סביב לה.

[מצאתי ב-boingboing]

קולפינגר

הסניף הבריטי של גרינפיס מציג את Coalfinger – קמפיין למאבק בתחנות כוח פחמיות ולהעלאת המודעות לזיהום שהן גורמות. מטרת הקמפיין היא לספק מבט מעמיק על המאבק נגד השימוש בפחם כמקור אנרגיה.

בסרטון האנימציה, בהשראת סרטי ג'יימס בונד, מככב הגיבור הסביבתי, גרברסון גרין, אשר יוצא להילחם נגד קולפינגר, סופר-נבל בעל אצבע פחם (ושבע פטמות), המנסה לשנות את אקלים כדור הארץ באמצעות פריסת תחנות כוח פחמיות בכל רחבי העולם. על האנימציה אחראי סטודיו Blue Zoo הלונדוני.

[מצאתי ב-Osocio]