ארכיון אפריל 2009

גרוויטי – להתכתב עם קירות

גרוויטי (gravity) הוא מיצב אינטראקטיב צרפתי שמוקרן על מבנים, ומאפשר לצופים לשלוח אליו הודעות sms שיתווספו אליו. ההודעות מפורקות למילים ונופלות מגובה, בצורה המושפעת ממאפייני המבנה עליו מתבצעת ההקרנה. מהלך הנפילה מושפע מכוח המשיכה הוירטואלי, מהפורמט הפיזי עליו מתבצעת ההקרנה (חלונות, דלתות), ומהתנגשות עם מילים ששלחו צופים אחרים. הרצף האנימטיבי יוצר תוכן שניתן לקריאה לזמן מוגבל בלבד, לפני שהוא מתפזר בערימה – ניגוד מעניין, אם תרצו, ל'נצחיות' של המבנה הארכיטקטוני. העיצוב הפשוט, נטול הצבעים והאפקטים, מאפשר לאינטראקציה האורבנית להיטמע ברחוב ולהפוך לחלק ממנו.

קונספט ממשקי לערימת אלמנטים על מסך מגע

סרטון המציג קונספט ממשקי מעניין שמשתמש במטאפורה של ערימות נייר כאמצעי לסידור אלמנטים על גבי המסך. פתרון מגבלות השליטה הדו-מימדיות מתבצע עם שילוב חוקיות המורכבת ממגוון של מחוות לחיצה ומשיכה של פינות הנייר, קיפול והזזה, שמאפשרות לנהל את ערימת הניירות, לשלוט על הסדר שלהן ולבנות מהן ערימות היררכיות יעילות למדי.

ברמת הקונספט אין משמעות לתוכן האלמנט – הוא יכול להיות מסמך, חלון אפליקציה, סרטון וכו'. זה פשוט תרגום דיגיטלי של רעיון ה'בלאגן המסודר', ולמרות שחסר בו חיווי יעיל למצב בו שכבה מסתירה שכבה אחרת, הוא נראה מאוד פרקטי והפונקציונליות הבסיסית שבו אינטואיטיבית ושמישה.


השבטים האבודים של ניו יורק

סרטון אמריקאי קצרצר שמצליח להעביר את מגוון התרבויות והטיפוסים של ניו-יורק בזכות חיבור קונספטואלי מוצלח עם הדמויות שפספסתם ברחבי העיר.

[מצאתי ב-likecool]

טווינבוטים – הניסוי החברתי הכי חמוד שראיתם

טווינבוטים (tweenbots) הם רובוטים קטנטנים, חסרי אונים וחמודים במיוחד, היוצאים להרפתקאות ברחובות ניו-יורק ותלויים בבני אדם שיעזרו להם. הרובוטים עשויי הקרטון מסוגלים לנסוע במהירות קבועה ובקו ישר בלבד. מעל כל אחד מהם מתנוסס דגל עליו כתוב היעד אליו ירצה להגיע, והוא תלוי בטוב ליבם של זרים שיכוונו אותו לשם. בניסויים שנערכו עד כה, כל היצורים הקטנטנים הללו הצליחו להגיע בשלום ליעדם, בזכות עוברי אורח שעזרו להם בכל פעם שהם נתקעו במדרכה או שעטו אל הכביש הסואן.

הפרוייקט החמוד הזה הוא ניסוי חברתי שעורכת סטודנטית לאמנות מאוניברסיטת ניו-יורק. העיצוב הפשוט, הגודל, הצורה האנושית, הנאיביות והתמימות שמשדרת דמות הרובוט, מעוררים רגש בלתי נשלט של חיבה ואמפתיה, שמתורגמים על ידי הצופה לצורך לטפל בו. עצם כך שהם שורדים לבדם ברחובות ניו-יורק מבטאת את ההצלחה בעיצוב הדמות, שכאובייקט דומם היא מצליחה ליצור קשר רגשי עם אנשים זרים – דבר שיש לו משמעות וערך אמיתי בכלל תחומי העיצוב. פרוייקט מקסים.

רובוט קרטון קטנטן משוטט ברחובות ניו יורק
צילום פורטרט של טווינבוט

[מצאתי ב-gizmodo]

חבורת הזבל (עם אג'נדה אקטיביסטית חברתית)

'אני אוהב אשפה' (I love trash) של רוברט רודריגז (Robert Rodriguez) הוא סרט תיעודי שמספק הצצה אל אנשים הבוחרים לראשונה בחייהם להימנע לחלוטין מצריכה ולתלות את עצמם בנבירה בפחי אשפה (dumpster diving), מתוך בחירה אידאולוגית אנטי-צרכנית קיצונית (וגם כדי להוציא מזה סרט).

הניסוי מתחיל כאשר שני צעירים שוכרים דירה לא מרוהטת, ונכנסים אליה כשברשותם רק הבגדים שהם לובשים ופנס. במהלך שלושת החודשים הבאים הם ימנעו מקניות, וימלאו את כל צרכיהם מדברים שימצאו בפחי האשפה. חוץ מלנסות לא למות או ללקות בזיהום חמור, הם גם ירהטו ויאבזרו את דירתם, ימלאו את ארון הבגדים ואפילו ימצאו זמן ליצור אמנות. 75 דקות בהן הדמויות ההזויות מפצות על העריכה המציקה.

לצערי נראה שהסרט אינו זמין יותר לצפייה ברשת, אנא עדכנו אותי אם יצוץ לפתע.

בולי הדואר של משפחת סימפסון

רשות הדואר האמריקאית (USPS) אישרה שהיא אכן תנפיק סדרת בולי דואר מגניבה של משפחת סימפסון. זה הזמן לנסות לשדל את הדוד מאמריקה לשלוח מכתב.

הבולים של משפחת סימפסון (המסגור עולה 60$)
[מצאתי ב-weeklydrop]

פאנקי פורסט – חיק הטבע הדיגיטלי

פאנקי פורסט (funky forest) הוא חלל אינטראקטיבי חווייתי בו גדל יער דיגיטלי קסום שמתפתח לפי מערכת חוקים משחקית ומושפע ממחוות גוף מוסכמות. המבקרים ביער משפיעים על יציבות המערכת האקולוגית – הם שותלים עצים ושולטים על תוואי הנחל הדיגיטלי, שלאורכו גדלות הצמחיה והחיות.

בפאנקי-פורסט תמיד יש מה לעשות: את מי הנחל ניתן להסיט זמנית על ידי עמידה בדרכו, או על ידי בניית סכרים קבועים מכריות המדמות אבנים ובולי עץ. עצי היער נוצרים ממחוות של עמידה קפואה במקום במשך מספר שניות, כאשר מחוות שונות יוצרות עצים שונים. גם עונות השנה מתחלפות עם הזמן וחיות היער משתנות ומתפתחות בהתאם לתקופה. עבודת העיצוב שנעשתה בכדי להגיע לעושר הפרטים ולמורכבות האינטראקציה המוצגים בפרוייקט הזה מדהימה ומצליחה להגיע לחווייה מגובשת ושלמה. מגוון סוגי האינטראקציות ושלל ההפתעות ששולבו בפרוייקט מרשים והוא הבסיס לחווייה המשחקית המלהיבה. מקסים.


פאנקי פורסט - חוקיות משחקית שמושפעת מהאינטראקציה עם הילדים בחלל
פאנקי פורסט - חלל אינטראקטיבי לילדים

מסכי רחוב וירטואליים ברומא

'מסכים אינטראקטיביים' הוא קונספט המנסה להדגים שימוש בתנועת הרחוב ובסביבה האורבנית כבסיס לחוקיות אינטראקטיבית משחקית. תנועת הרחוב מפעילה את החלל, כאשר אובייקטים גדולים, כמו הרכבת הקלה והאוטובוסים, דוחפים ומושכים מסכים וירטואליים אשר מייצרים אינטראקציה משחקית כלשהי עם האובייקטים הקטנים שמקיפים או עוברים דרכם. אלמלא הוא היה מפגע סביבתי שחוסם את הנוף ויוצר סכנה אמיתית להולכי הרגל ולתנועת הכביש, היה לו פוטנציאל להיות פורמט פרסומי חדש ומטריד.

פייסמייקר – אינטראקציה עם נגן mp3

סרטון תדמיתי צבעוני סוקר את התכונות המעניינות של פייסמייקר (pacemaker), נגן מוזיקה נייד עם דגש על אינטראקציה. הנגן משלב אפשרויות משחקיות כמו עירבול בין שירים, משחק עם מהירויות ושילוב אפקטים. המשתמש יכול לשמור כקובץ את התוצר שעיבד, לצורך שמיעה עתידית, למשלוח לחברים או לשיתוף ברשת החברתית של פייסמייקר (שאין לה הרבה משמעות או ערך). האינטראקטיביות שבנגן היא זו שמשמשת לבידול כנגד נגן mp3 סטנדרטי בו המשתמש שומע מוזיקה (וזהו).


הבחירה בעיצוב למסך עגול, היא אתגר עיצובי ובחירה מעניינת, כיוון שהמעצבים ניסו להשתמש בו בכדי להבדיל בין סוגי תצוגות: חיוויים בפורמט עגול הם (ברובם) כאלו שיש למשתמש שליטה עליהם ומגיבים למשטח המגע העגול (דוגמת חיפוש בשיר ושינוי עוצמת הקול). לעומתם, מסכים סטטיים וחיוויים קבועים שאין עליהם שליטה, כמו תצוגת שם השיר, מוצגים בפורמט מרובע. ריבוי הפיצ'רים והמורכבות הממשקית מתאימים לקהל היעד הצעיר, וניכרת עבודת המחקר שנעשתה בכדי לפנות אליו.

גוטן טאצ' – עיצוב אינטראקטיב

קבוצת מולטי-טאצ' ברצלונה מדגימה אוסף של אינטראקציות חווייתיות שמתאפיינות בממשקים טבעיים, משחקיים ונטולי אפקטים. בין הפרוייקטים: אינטראקציה טבעית עם צורות באמצעות הידיים, זריקת כדורים כאמצעי לשליטה על Space Invaders (פולשי החלל?) וציור באמצעות מחוות ידיים. נחמד.