האנימטור הגרמני דיוויד אוריילי (David OReilly) יצר את 'Please Say Something' – סרטון אנימציה קצר, מוזר ולא שגרתי, על מערכת יחסים מורכבת בין חתול לעכבר, אי שם בעתיד הרחוק. הסרטון מורכב מרצף של 23 פרקים, באורך של 25 שניות כל אחד. לוקח קצת זמן להתרגל לחווייה הייחודית, שמתבססת על משפחת צבעים ייחודית וסגנון עיצוב פשוט, נקי ומתוחכם. זוכה פרס דוב-הזהב בפסטיבל הסרטים בברלין 2009.
המיצב האינטראקטיבי של מרכז המידע לתיירים בעיר מונטריאול, 'לה ויטרינה', משלב אנימציה ותנועה בכדי לתפוש תשומת לב ולעודד כניסה למקום. חלון הראווה מייצר אינטראקציה חזותית המתבססת על נוכחות ותנועת האנשים העוברים מולו – משחק אינטראקטיבי שהופך למוקד משיכה תיירותי בפני עצמו. מדובר במסך ברזולוציה נמוכה המורכב ממנורות LED, ושילוב של טכניקות לעקיבה אחרי תנועת המבקרים בכדי להשתנות בהתאם למיקומם. ברגע שמבקר מתקרב לכיוון דלת הכניסה, הוא זוכה לעידוד חזותי להשלים את הפעולה.
מנכ"ל סיסקו, ג'ון צ'יימברס, מצביע על שימוש בוידאו כאמצעי להתפתחות העתידית של האינטרנט והשימוש שאנו עושים בו. הוא צופה שבעתיד תהיה הטמעה טבעית ושקופה של שירותים מבוססי וידאו בכל האינטראקציות שלנו – עסקיות או פרטיות, עם דגש על תקשורת. הוא הולך רחוק ומגדיר את שילוב הוידאו כ-'Killer app' של האינטראקציה האינטרנטית. זו הבנה יפה אמנם לכיוון אליו הרשת הולכת – אבל זו גם הגזמה.
כמובן שיש יתרונות לוידאו כאמצעי אפקטיבי שמסוגל להעביר תוכן חזותי זורם ללא קשר למיקום. כאמצעי תקשורת הוא עוזר לקשר בין אנשים, ללא קשר למיקומם הגאוגרפי, ומשלים בצורה טבעית את שירותי הוירטואליזציה ומיחשוב העננים העסקי.
הבעיה היא שוידאו הוא אמצעי מסורבל שלא ממלא את הצורך באמצעי תקשורת מהיר וזמין – הוא דורש תשומת לב והתעסקות. זאת בניגוד לפלטפורמה של טוויטר, מסרים מיידיים ודואר אלקטרוני. אנחנו רואים בכולם פתרונות המשלבים יכולות וידאו, שמשתפרות מגירסה לגירסה. וידאו הוא אמצעי משלים שיתפוש מקום טבעי יותר ויותר, אך הוא אמצעי לאינטראקציה – לא מהות בפני עצמו.
[מצאתי ב-BTL]
קליפ האנימציה לשיר 'Masitéladi' של הצמד האפריקאי אמאדו ומרים הוא חווייה חזותית שמעלה חיוך של שמחה על הפנים. הקליפ מחבר נגיעות אפריקאיות (לפחות ברמת הסטריאוטיפ שאני מזהה כתרבות אפריקאית) לבין עיצוב ואיור אירופאי-צרפתי, בכדי ליצור שפה חזותית ייחודית שמתפתחת לאורכו. עיצוב הקומפוזיציות יוצר מורכבות נעימה ומעניינת לאורך זמן בזכות מעבר שוטף בין טקסטורות, אייקונים ואיורים קוויים, דמויות, צילומים ומעט טיפוגרפיה. הצרפתית שלי חלודה משהו (בונז'ור-בונז'ור), אז התוכן מבחינתי נשאר כג'יבריש כרגע… התוצר בפני עצמו ייחודי ומגניב.
