טים ברטון מנפח טיפוגרפיה ל-MoMA
בשבוע הבא תיפתח במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק (MoMA) תערוכת רטרוספקטיבה לעבודות של הבמאי-אנימטור האמריקאי טים ברטון. הוא, בתורו, יצר ספוט אנימציה כדי לפרסם אותה. התערוכה תוצג במוזיאון עד סוף אפריל 2010.
ארכיון נובמבר 2009
נוקיה מגדירה יעדים ל-2015
נוקיה שחררה סרטון קונספט תדמיתי המגדיר כיוון להתפתחות חוויית השימוש במכשירים ובשירותים שלה, כפי שהיא רואה אותו בטווח של 5 שנים מהיום. בניגוד לסרטון עולם העתיד של נוקיה, התייחסות כאן היא פרקטית לחלוטין – אין כאן פריצת דרך מפתיעה, כיוון שחמש שנים הוא טווח זמן קצר היכול לשמש בעיקר להבשלת טכנולוגיה שכיום נמצאת בשלבי התפתחות.
הדגש נמצא בליטוש המרכיבים למשהו שנותן ערך למשתמש. השילוב בין חומרה לתוכנה מתהדק והמכשיר העצמאי של נוקיה משלב שירותים מבוססי מיקום, חיבוריות מתמשכת, מקרנים זעירים, מקלדות לייזר, טכנולוגיית זיהוי פנים ואף עקרון המאפשר למשתמש להעביר את המידע בקלות בין סוגי מכשירים שונים. חוויית השימוש גמישה ומתאימה את עצמה לכל משתמש, לפי אופי השימוש האישי במכשיר.
החברה מזהה את הערך המסתתר בהיקף המשתמשים העצום, ומנסה לבסס קשר בין המוני המכשירים לשכבת מידע נגישה המתקיימת בצורה עצמאית בענן, עליה ניתן לבצע חיתוכי מידע רלוונטיים בכדי לבנות חוויית שימוש אפקטיבית יותר. מבלי להתייחס לשאלות של פרטיות ואמצעים ממשקיים להגבלת תפוצת המידע האישי, החיבור יאפשר לבנות על בסיס הענן שירותים בעלי ערך אישי או עסקי כמו שיתוף של יומני פגישות ומספרי טלפון, במקביל לשירותי מידע על פקקי תנועה או מזג אוויר, המתעדכנים מניתוח המידע המתקבל מכלל המשתמשים.
האבא – מעבדת המפלצת הדביקה
קולקטיב המעצבים הדרום-קוריאני מעבדת המפלצת הדביקה מציג את The Father – סרטון אנימציה קצר שמפתח לאורך זמן שני סיפורים במקביל – תמונות מחייהם האפרוריים של אב ובנו, עם עלילה שיוצרת נקודות מפגש וחפיפה ביניהם. האנימציה מתבססת על איור וקטורי קווי, עם נגיעות קטנות של צבע, כשנקודת המוצא של הפורמט נגזרת מכפולות ספר שהשידרה חוצה אותו במרכזו. זה מדכא, אבל עשוי היטב.
U2 בהופעה בשער ברנדרבורג
תמונות מהמופע של U2 על רקע שער ברנדרבורג, מתוך ההפקה של טקס פרסי המוזיקה של mtv, בסימן 20 שנה לנפילת חומת ברלין. השער שימש כבסיס למיצג הקרנה ששילב טיפוגרפיה ואייקונים מוכרים לאנימציה שהצליחה להעשיר את הפורמט, לשנות את צורתו ולהוציא אותו מהקשרו מבחינת התפקיד והחומריות. הקלטת וידאו לא רשמית מנקודת מבט של הקהל (איכות הסאונד בהתאם):
בגירסה ששודרה ב-mtv העריכה המוגזמת גרמה אמנם לאובדן כמעט מוחלט של החווייה שברקע, אך הייתה מוצלחת בפני עצמה. חבל שהם החליטו לחסום אותה לפתע לצפייה מישראל.
[תודה מיקי]
אובג'קטיפייד – ג'ונתן אייב
קטע מתוך אובג'קטיפייד (Objectified) של גרי הסטוויט, עם המעצב הראשי של אפל, ג'ונתן אייב. אני פחות מתחבר להתלהבות מנפלאות סגסוגת האלומיניום, אך החיווי הנעלם של אפל הוא לא פחות מגאוני. כנ"ל לגבי הפרסומת הסמויה של ynet.
ארבעה פרוייקטי גמר באנימציה – שרידן, קנדה
כמעט במקביל הופיעו ברחבי הרשת פרוייקטי גמר של בוגרי המסלול ללימודי אנימציה בביה"ס הקנדי לעיצוב שרידן (Sheridan). הסטודנטים מתמודדים בדרכים שונות עם התפתחות גרפית ללא דיאלוג ובונים כל אחד חווייה ייחודית משלו.
'זוגות זוגות' של מתיו קלינאוסקס (Matthew Kalinauskas) מתפתח לרקע צלילי הבה נגילה, ומספר על נוח המעלה את החיות לתיבה לפני המבול. מימינו נערכת התארגנות דומה – אל תיבתו של היטי, איש השלג הנורא, עולות מפלצות צמאות דם, דמויות מיתולוגיות וגמדים מרושעים, אלא שמשהו בתוכנית משתבש. האיור בקו וקטורי לחלוטין, מאופיין בטכניקת צביעה סלקטיבית מתוך פלטה מוגבלת, המשאירה חלק גדול מהאלמנטים ברמה של קו מתאר בלבד. השימוש בצבע עוזר ליצור היררכיה ולמשוך תשומת לב להתרחשות בעלת משמעות.
ולדימיר קופרמן (Vladimir Kooperman) חוקר ב-'אגף C' את המשמעות של גבולות וקווי הפרדה, כשכלבלב מתעורר בבהלה לגלות שהוא מופרד מחברו ומגוייס למלחמה. הפסקול מינימליסטי ומדוייק, הטיפול בקו האיורי מרשים, כמעט קלאסי, ועיצוב הדמויות המעולה מלווה בהאנשה המצליחה לבטא רגשות כמו תסכול, שמחה ואכזבה. שימו לב לסרטון הפיקטוגרמי המסביר את מהות המשימה בסביבות 1:50. סרטון חמוד ומצחיק עם פתח לדיון פוליטי שאשמח לא להיכנס אליו כאן, תודה.
השיחה בין הדמויות הווקטוריות ב'כיכר פריז' של רנדיפ קטארי (Randeep Katari) מתנהלת בעזרת פיקטוגרמות הצפות בבועות דיבור ומחוות גוף מוגזמות. חיי השגרה של נהג מירוצים שתואר אליפותו נשלל ממנו, שנאלץ למצוא מפלט ברחובות פריז כנהג מונית, בדרכו להגיע ליעד הנסיעה של נוסעת מבוהלת והחתול שלה.
'הצפייה מומלצת בליווי הורים' של ג'יימס היגוצ'י (James Higuchi) מייצג חווייה של אובדן שליטה סביב שיטוט תחת שכרות ברחובות, סמים וסקס. הטיפול משלב צילומים מעובדים עם אנימציה קלאסית מבוססת ציורי עפרון, משחק בעומק שדה וקווים המרצדים לרקע הפסקול המעולה, כדי לבטא את אובדן השליטה. מעבר למסר המפתיע, יש בזה גם סצינת עירום מצוייר.
טכניקת כריכה שיוצרת מחברת עם יקום מקביל
את הכריכה של מחברת RevolveR אפשר להפוך מבפנים החוצה, בכדי לחשוף מחברת נוספת שמסתתרת בתוכה. הכריכה הכפולה מאפשרת קיום של שתי מחברות עצמאיות במקביל, סביב אותה שידרה – מהות שניתנת ליישום גם בספרים, כאמצעי להעשרת חוויית הקריאה, למשל משתי נקודות מבט.
הקונספט המגניב מלווה בהתפלספות שיווקית על דואליות, קופי מביך ('שני צדדים לכל סיפור') ותג מחיר שנע בין 16 ל-21 דולר בהתאם לפורמט.
[מצאתי ב-boingboing]
מסע על קרוסלה
Un tour de Manège הוא סרטון אנימציה צרפתי קצרצר ואילם (אלא אם 'מאמא!' נחשב למשהו), המספר את סיפורה של ילדה קטנה המגלה את הבדידות במסעה הקסום אל לב הים. פרוייקט סטודנטיאלי צרפתי, בו הצבעוניות והחומריות נבנו מתוך חוקיות של צבעי מים, גם אם (כנראה ש)לא נוצרו מהם בפועל, עם נסיונות לשחק עם הטכניקה במישורים שונים. גם אופי התנועה, מורכבות הדמויות ומוזיקת הרקע מושפעים כולם מהנוכחות של צבעי המים, לאו דווקא לטובה. בסופו של דבר זה אמנם מגיע למקום שהוא קצת נכון מדי, אך עדיין מצליח לשמור על החווייה.
זבובים כפורמט פרסומי (המכונה הגרמנית ממציאה לנו פטנטים)
חברה גרמנית, שבלוגו שלה מופיע זבוב, בחרה להדביק על 200 זבובים מודעות פרסומיות קטנטנות בצבע אדום, ושיחררה אותם לחופשי ביריד הספרים של פרנקפורט. משקל הבאנרים השפיע על יכולת התעופה של הזבובים הממותגים, והגביל אותם לעופף למרחקים קצרים בגבהים נמוכים. הבאנרים חוברו לזבובים בשעווה טבעית ונשרו מעצמם לאחר זמן קצר, אך למרות פרץ ההומניות נראה שהזבובים נהנו קצת פחות מההתעללות, גם אם הפורמט הפרסומי החדש הוכיח את עצמו כמאוד אפקטיבי.
[מצאתי ב-mashable]
I Say Fever – סטפן נדלמן
הקליפ האנימטיבי לשיר 'I Say Fever' של הרכב האינדי-רוק האמריקאי Ramona Falls הוא קולאז' אפל והזוי המשלב בשמים מסתוריים, הסרת מסיכות והתכתבות עם סרטוני מערבונים. האנימציה מאופיינת בשפה קולאז'ית כהה שמפיחה חיים בדימויים שמקורם בעבודות דפוס ופרסומות אמריקאיות נוסטלגיות. אל המשוואה מתווסף חיבור סוריאליסטי לדימויים מעולם החיות והרבה כלי נשק. עבודה מרהיבה של המעצב האמריקאי סטפן נדלמן (Stefan Nadelman).
