פרסומת חדשה של הונדה בארה"ב מציגה תהליך ייצור רכב המתרחש על מפתן הבית – בהשראת המפעל של קוקה קולה או הניידים של דל. התהליך מנוהל על-ידי יצורים קטנטנים וחמודים שמשמשים גם כחומר גלם, באנימציה תלת-מימדית המשלבת עיצוב דמויות עם ניואנסים חכמים הנגזרים מהתפקיד בשרשרת הייצור. חמוד.
[מצאתי ב-adfreak ז"ל]
Glance של הפסל האמריקאי אנדי הולטין (Andy Holtin) משלב וידאו-ארט עם מכניקה, ומשתמש בשני מסכים ממונעים המסונכרנים עם תוכן סרטוני הדמויות המוצגים עליהם כדי להציג התפתחות של אינטראקטציה אנושית. עומק החווייה כרגע מוגבל ומתמצה בכמה שניות של צפייה, אך כאב-טיפוס ראשוני אין ספק שהפוטנציאל פה עדיין לא ממומש כנסיון מעניין להשתמש בטכנולוגיה כאמצעי לספר סיפור.
הסרטון הקצר Facts About Projection של טמוג'ין דוראן (Temujin Doran) מספק הצצה לעבודתו כמקרין סרטים בבית קולנוע לונדוני, המשמר טעם נוסטלגי של פעם. העריכה הנפלאה משלבת תוכן מצולם עם חומרי ארכיון קלאסיים, סביב מקרן החוגג 100 שנה והטכניקה הגוססת של הקרנת סרטים בפורמט 35 מ"מ. מקסים.
הקליפ היפאני המאוייר 'Bad apple' פורק לרצף מודפס של 6,566 דימויים שצולמו סביב משטח חיתוך ירוק והורכבו מחדש לסטופ-מושיין שהוא נגזרת של הסרטון המקורי. הטכניקה לא מורכבת, כמעט שחורה מבחינה טכנית, אך היא מרחיבה את השפה החזותית בצורה משמעותית ונותנת לה הקשר פיזי.
הקליפ המקורי, מעולה בפני עצמו, זכה להצלחה עצומה ביפאן לפני כמה חודשים בזכות עיבוד וקטורי צבעוני יוצא דופן בנוף היפאני – צלליות בשחור-לבן של דמויות מנגה שהגיעו במקור מתוך סדרת משחקי קונסולה יפאנית.
[מצאתי ב-pinktentacle]
'Phillip the Safety Egg' הוא סרטון אנימציה קצר ומצחיק של האנימטור האמריקאי מייק אוונס (Mike Owens). האנימציה משלבת טקסטורות עם איורים וקטוריים וצבעוניות מתוחכמת שמופעלת בצורה מעניינת גם על קווי המתאר.
העלילה המטורפת מתחילה בנסיון כושל של מינהל המזון האמריקאי לפתור את בעיית הרעב בעולם, באישורו להשתמש בהורמוני גדילה נסיוניים על חיות משק. בין שורדי מסע ההרס שזרעה תרנגולת ענקית שברחה אפשר למצוא איש עם אבן בעין, צייד חזירים וילדה שמדברת גרמנית. חמוש בקסדה ומגיני ברכיים יוצא פיליפ הביצה לעזור להם, אחרי שהעביר לעצמו קורס עזרה ראשונה. הזוי, מצחיק, מוצלח!
'Things to learn' של האנימטור ההולנדי כריסטיאן בורשלאפ (Christian Borstlap), הוא סרטון אנימציה תדמיתי קצר המתבסס על סדרת איורים ווקטוריים של דמויות מופשטות, עם בנייה יפה של קומפוזיציות מינימליסטיות. הסרטון נוצר עבור עמותה הולנדית התומכת בילדים בסיכון, וממחיש בעזרת פיקטוגרמות רעיונות ומושגים מופשטים כמו 'להיות ביחד', 'שיתוף פעולה' ויצירתיות.
קאייצ'י מאטסודה (Keiichi Matsuda) מציג קונספט ממשקי נוטף ביקורת, החוקר את הקשר בין המרחב הפיזי למדיה הווירטואלית על-ידי הפרת האיזון ביניהם. החווייה הטוטאלית יוצרת מיזוג מוחלט של המשתמש, המרחב הפיזי והעולם הווירטואלי, כדי להרחיב את הפונקציונליות והיכולת הממשקית. הקונספט משלב עקרונות של מציאות מדומה, אוגמנטציה על סטרואידים ואמצעי שליטה שקוף.
כך למשל, תהליך הרתחת הקומקום משלב חיווי טקסטואלי, גרפי, צבעוני וקולי, כמו גם הודעה המזהירה את המשתמש מכוויות. הבעייתיות נובעת מעומס החזותי שנוצר מריבוי החיוויים הממשקיים. הסיוט הממשקי מועצם בעזרת כמות בלתי-נתפשת של מסרים פרסומיים המקיפים את המשתמש תמורת כסף הנצבר לזכותו. לא בדיוק חוויית השימוש היומיומית שהיינו מאחלים לעצמנו לעתיד.
קואופרטיב המעצבים השוודי Hubero Kororo עיצב תקליטור מינימליסטי ותמים למראה, טיפוגרפיה מאופקת על נייר ממוחזר, המסתיר מאחוריו חוויית פתיחה ייחודית. עם פתיחת האריזה בפעם הראשונה, ללא חיווי אמיתי לעומד להתרחש, משתחררת קפסולת דיו מרובעת בחזית העטיפה, וכתם דיו בצבע סגול בוהק מתפשט בצורה אקראית ובלתי הפיכה, עד לקבלת המראה הסופי, היחיד במינו, של התקליטור.
'The Power Gap' הוא סרטון אנימציה קצר וחביב של Demos, המנתח בראייה היסטורית את התפתחות הקשר של הון ושלטון בבריטניה והאמצעים להשפיע על האיזון שלו. השפה העיצובית מתבססת על אינפוגרפיקה מפיקטוגרמות בסיסיות, פלטה צבעונית המורכבת משישה צבעים ונגיעות של טיפוגרפיה. הסרטון נוצר עבור תערוכה בגלריה הצפונית לאמנות מודרנית בסאתרלנד.
קבוצת No Longer Empty מאתרת שטחים מסחריים ריקים ברחבי העיר ניו-יורק והופכת אותם לחללי תצוגה (זמניים) לאמנות ותרבות. היצירה החדשה בונה הקשרים קונספטואליים לאופיו הקודם של החלל הנטוש, ויוצרת פלטפורמה לא-מסחרית שמפגישה אנשים עם אמנות מחוץ למסגרת הלא נגישה של גלריות ומוזיאונים, ומצד שני מאפשרת ליוצרים מתחומים שונים לקבל חשיפה לא שגרתית לעבודתם.
