מחאה באפס דציבלים
zero dB הוא פרוייקט מחאה של אמנים נגד שימוש במוזיקה כאמצעי לעינוי שבויים. בלי הרבה מילים, הפרוייקט האינטראקטיבי מתבסס על רצף מתמשך המורכב מסרטוני וידאו בני 5 שניות, בהם עומד כל אמן בשקט, ומתבונן. הפרוייקט מזמין את הגולשים להצטרף לעצומה, ולהעלות לאתר סרטונים משלהם – 5 שניות בהן הם עומדים ושותקים – אקט מחאתי בו הם מצהירים שאין עינוי גדול יותר מלשמוע את אמינם וד"ר דרה במשך 20 ימים רצוף.
העיצוב תורם לאפקטיביות של המסר. עם הכניסה לאתר מתחיל רצף רועש המלווה דימויים עמומים, שבקונטרסט אליו הדממה שבאה לאחריו מקפיאה. הסרטונים רצים ברצף על מסך מלא בחוויית 'in your face', המנצלת את הכוח של הדימוי. מסך סקירת הסרטונים נפלא, ומשלב אפקט תנועה המשנה את הפרספקטיבה של הסרטונים בהתאם למהירות הסקירה. אגב הפלייליסט של שירי העינויים מגוון – החל מהיפ-הופ ורוק כבד ועד לשיר הנושא של רחוב סומסום.
הפוסט הקודם