Something Store מוכרת דברים, ומוכיחה שחוויית הקנייה לעיתים חשובה יותר מהמוצר שנרכש. זוהי חנות מקוונת שתמורת 10$ תשלח אל הרוכש מוצר מסתורי כלשהו (למשלוחים לארץ מוסיפים כמעט 9 דולרים נוספים למשלוח). הפריט המסתורי שנשלח בפועל נבחר בצורה אקראית מהמלאי שלהם, והרוכש מגלה על מה שילם רק כאשר הוא פותח את הקופסא. תגובות הרוכשים נעות בין אושר לתסכול (יש סיכוי לא רע שתקבלו כובע), אבל בין אם המוצר הסופי משמח או מאכזב, חוויית הרכישה האקראית של החנות הזו מצליחה להפתיע.
wibe7.tv הוא שירות חיפוש חזותי ב-youtube, המציג את התוצאות בגריד של תמונות ממוזערות, הניתנות לסקירה בצורה מהירה, בגלילה רציפה, ללא צורך בדפדוף בין מסכים. את תוצאות החיפוש ניתן לסדר לפי רלוונטיות, מספר צפיות, דירוג או תאריך פרסום. Compfight הוא שירות דומה, לחיפוש תמונות בפליקר.
שני שירותי החיפוש הללו יעילים ומהירים לחיפוש חזותי, וללא ספק מספקים את הסחורה. המגבלה שבהם היא במצבים בהם אנו רוצים כן לקבל מעט מידע טקסטואלי, כדי לאמת את רלוונטיות תוצאת החיפוש שלנו. Compfight מציגים חיווי רק לגבי גודל התמונה – שמה ותיאורה לא מופיע כלל. ב-wibe7 המצב קצת יותר טוב: שם הסרטון מופיע ב-alt של התמונה הממוזערת, כאשר מרחפים מעליה. תיאור הסרטון אינו זמין. כמובן שהמידע הזה מופיע בדף הצגת הסרטון ב-youtube, או בדף התמונה בפליקר – אבל הדבר יוצר סרבול מיותר שיכול היה להיפתר בקלות עם פיצ'ר בסיסי המאפשר למשתמש לבחור את המידע אותו היה רוצה להציג.
[מצאתי ב-lifehacker]
בלוג העיצוב Petitinvention מציג קונספט לחיווי גרפי של פופולריות של תכנים אינטרנטיים, המתבסס על אנשים שמצביעים ברגליים. ככל שהפופולריות של התוכן גדולה יותר, יתקבצו מחוץ לחלון הדפדפן אנשים רבים יותר. הוא מציע גם שהדמויות יצביעו לכיוון האזורים הפופולריים ביותר. הקונספט נשאר ברמה עיצובית גרפית, ולא מעבר לכך. כפתרון חוץ-דפדפני הוא אינו מתייחס לשאלות של שימושיות או מצבים של ריבוי חלונות, התנגשות עם אפליקציות פתוחות אחרות או אפילו עם אייקונים על שולחן העבודה. אבל, כקונספט גרפי, ברמה של פרינט, הוא יפה.
zero dB הוא פרוייקט מחאה של אמנים נגד שימוש במוזיקה כאמצעי לעינוי שבויים. בלי הרבה מילים, הפרוייקט האינטראקטיבי מתבסס על רצף מתמשך המורכב מסרטוני וידאו בני 5 שניות, בהם עומד כל אמן בשקט, ומתבונן. הפרוייקט מזמין את הגולשים להצטרף לעצומה, ולהעלות לאתר סרטונים משלהם – 5 שניות בהן הם עומדים ושותקים – אקט מחאתי בו הם מצהירים שאין עינוי גדול יותר מלשמוע את אמינם וד"ר דרה במשך 20 ימים רצוף.
העיצוב תורם לאפקטיביות של המסר. עם הכניסה לאתר מתחיל רצף רועש המלווה דימויים עמומים, שבקונטרסט אליו הדממה שבאה לאחריו מקפיאה. הסרטונים רצים ברצף על מסך מלא בחוויית 'in your face', המנצלת את הכוח של הדימוי. מסך סקירת הסרטונים נפלא, ומשלב אפקט תנועה המשנה את הפרספקטיבה של הסרטונים בהתאם למהירות הסקירה. אגב הפלייליסט של שירי העינויים מגוון – החל מהיפ-הופ ורוק כבד ועד לשיר הנושא של רחוב סומסום.
מגזין הקומיקס האינטראקטיבי Nawlz משלב אלמנטים נסיוניים של טיפוגרפיה, אנימציה, מוזיקה ואפקטים גרפיים, לפורמט ייחודי של קומיקס אינטראקטיבי מבוסס פלאש. יש לו כבר 10 גליונות כאלה, והשפה האיורית והגרפית מתפתחת לאורך הגליונות השונים. אנימציות הפלאש קצת טרחניות ומייגעות לפעמים, ולא חסרות בעיות ממשקיות לאורך הסיפורים (יש סקרול רוחבי שמתחבא אגב בתחתית המסך), אבל החוויה טוטאלית ומאוד מתאימה לפורמט של קומיקס.
Could be me הוא פרוייקט שיתופי בו המעצב הלטבי פול פייפר הזמין את אמני כל העולם ליצור עבודות עם פרשנות משלהם למשפט הנרקסיסטי משהו: "זה יכול היה להיות אני, אבל למעשה זה פול פייפר". 200 אמנים כבר השתתפו. מגוון הסגנונות, הרעיונות והטכניקות בעבודות השונות מרשים ומעניין. אולי זה באמת הוא.
משרד האינטראקטיב akqa יצר ברכת וידאו לחג המולד, המורכבת מ-49 מכשירי מיקרוגל שנערמו כקיר, וסונכרנו יחד בכדי לנגן את "ג'ינגל בלס". כמות ההשקעה והתכנון מדהימה – ממציאת מכשירי המיקרוגל עם צליל ה'פינג' הנכון ועד לתזמון המדוייק שלהם. סרטון ויראלי מבריק. בקרוב במחלקות האונקולוגיות?
[מצאתי ב-gizmodo]
Brightkite היא רשת חברתית המאפשרת לראות בזמן אמת היכן נמצאים החברים ומה הם עושים. הרשת ממקמת את החברים בצורה שוטפת על גבי מפות, אשר מרכזות בהן מידע על רחובות, עסקים וסימונים גאוגרפיים ששיתפו משתמשים כמו תמונות או הערות. המשתמשים מקבלים מידע על מיקומם הגאוגרפי של חבריהם דרך האתר והדוא"ל. המידע זמין גם בסלולר באמצעות אפליקציה שהם יכולים להתקין בחינם, או על ידי שליחה וקבלה של הודעות SMS.
הדגמת האפליקציה בסלולר ממחישה את יתרון המידע מבוסס המיקום כאשר הוא מגיע מהרשת החברתית, כיוון שהמשתמש מקבל בזכותו תוכן גולשים עשיר, תגובות ותמונות בזמן אמת, שלא קיימות בכלי ניווט סטנדרטיים.
Brightkite מנצלת את הפלטפורמה הסלולרית לעדכון שוטף של מיקום המשתמשים, וזהו המקום בו היא נבדלת (כרגע) משירותים מקבילים דוגמת פליקר או פייסבוק. הבידול זמני כמובן.
ההתמודדות של Brightkite עם שאלות של פרטיות היא קריטית במיוחד, כיוון שהרשת חושפת את המיקום של המשתמש ומעמידה אותו בסכנה. המשתמשים יכולים להגדיר עם מי לשתף את המיקום שלהם, ולהשאיר אף פרטים אישיים נוספים חסויים, בדומה לרשתות חברתיות אחרות. כך לדוגמא, מעבר למשלוח הודעות ביניהם באתר, הם יכולים לתקשר באמצעות SMS, מבלי לחשוף את מספר הטלפון הפרטי שלהם.
Keyboardr הוא ממשק חלופי לחיפוש בגוגל, המשפר בצורה משמעותית את חוויית החיפוש (התוצאות זהות לחלוטין). תוצאות מגוגל מוצגות כבר בזמן כבר בזמן ההקלדה. האינטראקציה עם תוצאות החיפוש מתבססות על פעולות מקלדת, כך שאפשר עקרונית לנווט בתוצאות ללא צורך להשתמש בעכבר. השינויים הקטנים יוצרים חווייה שלעומתה גוגל הרגיל מרגיש איטי ומסורבל.
השינוי הקטן הזה יכול לשפר משמעותית כלים נוספים שמשולבים ממילא בגוגל כמו המחשבון או המילון. האתר משלב כרגע תוצאות חיפוש גם מוויקיפדיה ו-youtube, בהמשך ישולבו תוצאות מאתרים נוספים ויתווסף api כלשהו שיאפשר פיתוח תוספים להוספת פונקציונליות נוספת.
מספר התוצאות המוצגות ב-Keyboardr הוגבל ל-8, שזו בחירה מעניינת, כיוון שהיא לא נובעת ממגבלה טכנית, אלא משיקולי שימושיות. הפשטות בה המשתמש יכול למקד את תוצאות החיפוש שלו וההבנה שרק אחוז קטן של המשתמשים טורח לעבור לעמודי התוצאות הבאים הופכים את הצורך בעמודים הבאים למיותר בסוג ממשק שכזה.
This is Sand הוא אתר פלאש שמאפשר לצייר בחול דיגיטלי צבעוני שנערם על המסך. קשה לתאר את תחושת ההישג כשהמסך מתמלא בפיקסלים הקטנים הללו שצצים מן העכבר. את היצירה אפשר לשתף בגלריה. פשוט, נאיבי ולא מזיק (אם מתעלמים מגולשים ששמרו לגלריה תמונות של סקס עם חיות).
