הפרסומת של CareerBuilder מהסופרבול השנה פשוט נפלאה. היא מצליחה להעביר מסר חכם בצורה פשוטה, ולעטוף אותו עם 'קריאה לפעולה' (call for action) אפקטיבית וברורה. זה בדיוק המקום בו נופלים שידורי התעמולה שמרצדים על מסך הטלוויזיה שלנו בשבועיים שלפני הבחירות.
מכונות השתייה החדשות של קוקה קולה מצויידות במסך מגע מולטי-טאצ' אינטראקטיבי המכסה את הפאנל הקדמי. הממשק פשוט ונותן ללקוח ערך מוסף שאינו זמין במכונות הסטנדרטיות: המשתמש יכול לסובב את הבקבוק, לבדוק את הרכיבים ולצפות להנאתו בכמות אינסופית של פרסומות ומסרים שיווקיים עד להתקף האפילפסיה. חוויית הקנייה האינטראקטיבית היא שדרוג משמעותי, ההופכת את הדור הקודם של מכונות השתייה הסטטיות למיושן ומוגבל.
המכונות הללו צפויות לצוץ בקרוב ברחבי ארה"ב, ולהגיע לאירופה בסביבות 2010. עלינו כמובן שעדיין לא מדברים, אבל בדרך כלל דברים כאלה מגיחים לרגע כתרגיל יחצ"ני בכנס שיווק אקראי כלשהו.
[מצאתי ב-engadget]
ברגר קינג פיתחה את Whopper Sacrifice – אפליקציה אנטי-חברתית לפייסבוק שמעודדת את המשתמשים בה למחוק חברים. תמורת 10 חברים שהמשתמש מוחק מרשימת החברים שלו, הוא מקבל וופר חינם.
האפקטיביות שבקמפיין נובעת מכך שבעת מחיקת כל אחד מן החברים, מופיעה הידיעה על הפעולה בפיד החדשות האישיות בפייסבוק בכדי לעדכן את שאר החברים אשר שרדו את הניפוי – כך שברגר קינג מרוויחה עשרה אזכורים פרסומיים עבור כל המבורגר שהיא מוסרת. ההתלהבות והערך הוויראלי שנוצר מהפרוייקט הוא עצום – 162,500 חברים הוקרבו עד עכשיו, והקמפיין ממשיך.
ההבנה של זילות קשרי הלוואי בפייסבוק ("קשרי זבל") והשימוש שבהם לצורך פרסום ויראלי המוני מנצלת בצורה אפקטיבית את המדיה והיתרונות של מודל הרשת החברתית. יחד עם זאת, הוא מעלה את כמות הספאם ברשתות אלו, ומדגיש שוב את איכותם הנמוכה של הקשרים ברשתות אלו, ואת הבעייתיות שבמודלים כלכליים המתבססים על הערך הכספי שלהם.
[מצאתי ב-mashable]
סרטון פרסומת בריטי לא שגרתי לאאודי, המשלב בין אנימציה קלאסית לתלת מימד. הדמות המאויירת נבחרה אחרי 12 סקיצות, והיא משדרת משהו בין חביבות לחריצות. הסאונד מפתיע ומדוייק, והעריכה נפלאה.
[מצאתי ב-motionographer]
חברת הביטוח AXA השיקה פוליסת ביטוח רכב חדשה וידידותית. החברה רצתה ליצור מודעות לביטוח החדש בערב השקה בו הוא יוצג לתקשורת. לכן, המשימה שלה הייתה לעורר עניין בקרבם, בכדי שיגיעו מרצונם החופשי לאירוע השיווקי. החברה יצרה סדרת מכוניות צעצוע שעברו תאונת דרכים, ושלחה אותן לעיתונאים.
הבחירה החכמה במכוניות הצעצוע העבירה את מהות הביטוח החדש – הוא פשוט כמו משחק ילדים. הקמפיין המפתיע הוכח כאפקטיבי בקרב העיתונאים, גרם לרבים מהם לכתוב על כך, ובסופו של דבר גם להגיע לארוע. לא פחות מ-90% מהם הגיעו. מרשים.
[מצאתי ב-directdaily]
כרזה פרסומית של מפיץ תוכנות אדובי באינדונזיה, בה בנו את הממשק של פוטושופ CS4 בגודל מלא מחומרים, תחת הכותרת "as real as it gets". הייצוג האייקוני והמטאפורי של הממשק והכלים המוכרים תורגמו שוב לעולם האמיתי ולבשו צורה ככלים הספציפיים אשר נבנו בהשראתם.
גירסה ברזולוציה גבוהה יותר וגם הצצה אל מאחורי הקלעים, זמינים באלבום האינדונזי בפליקר.
[מצאתי ב-ibelieveinadv]
השפה אינפוגרפית ומאויירת, הסביבה וירטואלית ותלת מימדית המזכירה את ה-sims – נוצרה על ידי סטודיו מטוקיו בשם Groovisions, שיש להם פורטפוליו עם עבודות מעניינות (וצליל טעינה מעצבן). מה שמפתיע הוא שמדובר בסרטון הסברה מטעם משרד החקלאות היפאני (MAFF) שנוצר בכדי לעורר מודעות בקרב הציבור היפאני בנוגע לאתגרים סביב עתידו של מזון ביפאן.
מעניין לראות את הקמפיין היפאני לרכישת תוצרת לאומית ועידוד החזרה למזון התרבותי המסורתי, המתבסס על אורז דגים וירקות – בכדי לשפר את מצב החקלאות ועתיד הכלכלה היפאנית ויציבותה. הסרטון מסביר לציבור היפאני שרק 40% מהמזון שהוא צורך מקורו ביפאן עצמה, שזה הנתון הנמוך ביותר מבין כל המדינות המתועשות הגדולות ויוצר תלות גדולה בגורמים חיצוניים. הסרטון מסביר גם תהליכים מקרו-כלכליים נוספים – על ענף החקלאות המתדרדר, על תהליכים של עיור ופיתוח מוגבר ונטישה של שטחים חקלאיים, על גידול האוכלוסיה בעולם ושינויים סביבתיים ואקלימיים המשפיעים על אספקת המזון העולמית.
מעניין לראות כיצד ביפאן מנסים להסביר לציבור את ההגיון העומד מאחורי הצורך להעדיף תוצרת יפאנית עם אינפוגרפיקה והסבר של תהליכים גלובליים המשפיעים על המדינה, בזמן שבישראל קמפיינים דומים מתבססים על ססמאות מתוחכמות, כמו "בשבילי רק ישראלי", שמיושמות בצורה אוטומטית לחולצות, כובעים, סטיקרים וכמובן גם לג'ינגל קליט בקול ישראל.
[מצאתי ב-BricABrac]
מקס קרנינג הוא הדמות הוירטואלית החדשה של חברת התוכנה Extensis. מקס נוצר בכדי לקדם את הגירסה החדשה של כלי ניהול הפונטים שלה, Suitecase Fusion 2, בנסיון ליצור עניין ויראלי בדמות ובזכותה לתוכנה.
למקס יש רמיזות של מבטא גרמני (הטקסט נאצי?), הוא אינו חוסך בדעותיו, גם במניפסט שלו, הוא פותח במלחמה כנגד טיפוגרפיה רעה ומכריז שריווח לא מוצלח הוא מתקפה חזותית. כמובן שיש לו גם פרופיל בפייסבוק ומיקרובלוג בטוויטר, שמשמשים כאמצעי שיווקי בלתי נפרד מכל קמפיין שמסתמך על ויראליות כיום.
קמפיינים המתבססים על דמויות פיקטיביות, ספק משעשעות, למטרות פרסומיות הן לא דבר חדש. לא מזמן ראינו קמפיין ויראלי שיווקי דומה מבית נוקיה שהמציאה את סטברוס, אמן ה-"position art" היווני שהכריז שהעולם הוא הקנווס שלו, והמכחול הוא טלפון של נוקיה שיש בו רכיב GPS.
אם עדיין לא ראיתם אותה, הפרסומת של Wario Shake It מבריקה. החוויה שהיא מעבירה את הצופה אפקטיבית במיוחד, כיוון שהיא מצליחה להפתיע את המשתמש בסביבה המוכרת לו (youtube), בזמן שההפתעה עצמה היא למעשה תמצית הקונספט הבסיסי של משחק ה-Wii שהיא מפרסמת.
השוודים מ-Papercut יצרו קמפיין פרסומי קונספטואלי לדוריטוס מכיוון מפתיע. מדובר בטקטיקה פרסומית מעניינת, בה המשתמש מתקין תוסף לפיירפוקס שנותן למשתמש לשלוט על תכני כל שטחי הפרסום באתרים בהם הוא גולש, ולהחליפם בפיסות תוכן מתוך המחשב או מרחבי הרשת לבחירתו. כך שהמשתמש יכול לבחור להציף לעצמו תכנים משלו או כאלה שמעניינים אותו, במקום לצפות בפרסומת לחברת ביטוח.
ההשלכות של הקונספט מעניינות, כיוון שלא רק שהתוסף מעלים את הבאנרים של המתחרים, הוא למעשה יוצר מצב בו המשתמש אינו חשוף עוד לבאנרים בכלל. ברגע שהפורמט הפרסומי הבסיסי כל כך הופך ללא רלוונטי, יש צורך במציאת תחליף למבנה הבסיסי של באנר שמוביל למיניסייט, כיוון שיש לכך משמעות כלכלית מבחינת קהל המפרסמים. עוד מעניין לראות כיצד הזהות המותגית של דוריטוס נשמרת ברמה צבעונית בלבד – גבולות הבאנרים שהוחלפו בתכנים חדשים מוקפים כעת במסגרת בצבע החטיפים של דוריטוס, ומקיפים את התכנים שהמשתמש קיבל שליטה עליהם.
[מצאתי ב-Social Hallucinations]
