הפרסומת החדשה של מקדונלד'ס בארה"ב מספרת על אוכלוסייה סובלת של איכרים עניים, החיים על רצפת הרכב שלכם ומשוועים שתזרקו להם פירור. חיבור סוריאליסטי בין מסר חברתי, שמחה, ייאוש, והמותג של מקדונלד'ס שעוטף את הכל בפרשנות תאגידית מרושעת ואטומה. i'm loving it, אפשר להגדיל.
[מצאתי ב-adfreak ז"ל]
'Shadow Physics' הוא משחק עם התפתחות קונספטואלית מבריקה למשחקי הפלטפורמה הקלאסיים בדו-מימד. הסביבה המשחקית בנויה מצללים של אובייקטים תלת מימדיים בחלל, ודמות השחקן, שהיא צללית בעצמה,משלימה משימות על ידי תנועה בעולם הצללים וביצוע מניפולציות עליו. המשחקיות מורכבת – השחקן שולט על הדמות, אך גם על על זווית התאורה והמצלמה, בכדי להשפיע על העולם. החוקיות המשחקית מאפשרת לשחקן לבצע פעולות על הצללים בכדי להשפיע על העולם הפיזי המרכיב אותן – הזזה של צל תשפיע על האובייקט שיצר אותו.
הקונספט עדיין נמצא בתהליכי גיבוש, והמפתחים חוקרים כרגע אילו אינטראקציות משחקיות הם יכולים לשלב בעולם הייחודי שיצרו. כרגע מדובר בהדגמה בלבד. גם ממשק השליטה רחוק מלהיות פתור, והם מעריכים שדרושה להם שנה לפחות עד שיצליחו להשלימו. בהחלט רואים את הפוטנציאל שבו – הוא פשוט מגניב.
'ebay' של פרנסואה קורלה (2007, שמן על בד) מדגים כיצד צבעונית של לוגו יוצרת קשר אסוציאטיבי זכיר אצל הצופה.
[מצאתי ב-swissmiss]
באוניברסיטת סרגוסה בספרד פיתחו אב-טיפוס לכסא גלגלים הנשלט באמצעות המוח. המשתמש חובש כובע עמוס חיישנים, העוזרים לזהות חוקיות של מחשבות ולתרגם אותן לפעולה. המשתמש רואה הדמיה של הסביבה הפיזית על המסך בזמן אמת, ומתרכז בנקודה אליה הוא רוצה להגיע. המערכת מזהה את היעד ומנווטת אליו במסלול העוקף כל מכשול פיזי הנמצא בדרך. זה מזכיר את ההדגמה של אמוטיב, ולמיטב הבנתי גם עובד על אותו העקרון הטכנולוגי, אלא שהפעם מדובר ביישום פרקטי אמיתי, בניגוד לטכנולוגיה גנרית שניתנת לאימוץ לצרכי פיתוח.
[מצאתי ב-engadget]
סדרת עבודות הצילום של הצלם הרומני בוגדן צ'סארו – 'סוג של קסם', היא אוסף של עולמות אבסטרקטיים מרהיבים, שנוצרו ממפגש פשוט של קרני אור הנשברות בתוך בועות סבון. מאחורי התמונות מסתתרת טכניקה פשוטה, המתמצה לצילום של בועות סבון עם תאורה, עדשת מאקרו טובה ובחירה מוצלחת של קומפוזיציות.
'מי רעב?' היא גירסה אנימטיבית מורבידית ואפלה לסיפור המורבידי והאפל ממילא של עמי ותמי. הסרטון הוא פרוייקט סטודנטיאלי של דיוויד אוצ' (David Ochs) – סטודנט אמריקאי לאנימציה. התוצר מעולה (לא משהו שכדאי להושיב מולו ילדים, אגב).
'קדימה' (Onwards) הוא סרטון אנימציה קצרצר עם סיפור (בקווים כלליים) על ריצה. האנימציה בנוייה בשפה קווית וקטורית, המשלבת ניואנסים תלת מימדיים שמעשירים את העולם המאוייר. עבודה של המאייר הבריטי ג'יימס ג'רביס, בשיתוף פעולה עם נייק, שתרמה מבחינתה טאצ' תדמיתי קטנטן: אם היצור הצהוב נראה מוכר, ואולי מזכיר במשהו את קמפיין הצמיד הצהוב של לאנס ארמסטרונג – זה זה.
מיקרוסופט מציגה (שוב) את החזון שלה לעתיד, בסדרת סרטוני קונספט מעניינים והזויים למדי. המעבר ממוצרים מבוססי נייר לתחליפים דיגיטליים, מאפשר ליצור התפתחות טבעית (ברמת הקונספט) של עיצוב חוויית משתמש לעבר ממשקים טבעיים שאינם מוגבלים לאינטראקציה בין אדם למחשב, אלא לאינטראקציות עם פורמטים טבעיים יותר שמוטמעים סביבנו. מיקרוסופט משתמשת בעוגנים כמו משטח ה-surface כנקודת מוצא, בזמן שהיא מנסה להתפרע מחוץ לקופסא. התוצר מעניין, לפעמים הזוי.
בסביבה הביתית, ההתפתחות הקונספטואלית של המחשב הנייד מוצלחת מאוד, אבל מינורית בהתחשב בכך שהסביבה הביתית כולה מתאימה את עצמה בצורה אישית למשתמש בה. מעבר ל'כסאות מרחפים', המשמעות של פרסונליזציה של חללים פיזיים היא בכך שהמשתמש נפטר ממגבלת המחשב הפיזי, ושולט על סביבה בה הטכנולוגיה מוטמעת וזמינה בצורה טבעית, ולכן אינה מוגבלת.
סביבת העבודה הקונספטואלית של מיקרוסופט משתמשת בדימויים ובפורמטים מוכרים, כמו שולחן עבודה, כרטיסי ביקור וספרי טלפונים. האדפטציה שלהם לפורמט הדיגיטלי יוצרת ערכים מוספים, וחוויית שימוש שמרחיבה את גבולות הפורמט הקיים.
[מצאתי ב-slashgear]
חייכתי כשראיתי ש-mysuitestuff מוכרת סדרה מגניבה של כריות שהן אדפטציות לאייקונים של חבילת התוכנות של אדובי. הם מספרים שבקרוב ישלחו גם לחו"ל.
[מצאתי ב-creativepro]
רובנס, מעצב גרפי מברזיל, יוצר איורים מקסימים עם קווים וקטוריים זורמים, משטחי צבע פסטליים ואיכויות של רישום חופשי.
