'פורין' (furin) הוא מיצב אינטראקטיבי המתבסס על 280 פעמוני זכוכית יפאניים שנתלו בחלל ונראים מרחפים בו. הפעמונים נוצרו בטכניקה ידנית מסורתית, מקושרים זה לזה ומגיבים לסביבה המקיפה אותם. הם תלויים בגבהים שונים ובמרחקים קבועים, בכדי ליצור אצל הצופה תחושת זרימה טבעית ולא מאיימת.
שיטוט בחלל מגלה את האינטראקטיבית החבויה בהם – מעבר מתחת לפעמון תגרום לו להשמיע צליל ולהאיר את עצמו באור עדין. המיצב מתמצה לחוויית שיטוט המשלבת אלמנטים קצובים של קול ותנועה. המינוריות והעדינות הזו יוצרת תחושה מרגיעה שמזכירה חוויה של טבע.
טקראם טרחה לספק פעם הצצה אל תהליך העבודה שלה על הפרוייקט, גיבוש הקונספט, הסקיצות לאורך הדרך ומקורות ההשראה בסרטון שחולק לשני חלקים, אלא שלצערי הוא אינו זמין עוד ברשת.
'מילק' הוא קונספט גרפי של אריזות חלב, המתבסס על פורמט קרטון החלב הסטנדרטי. הבריף היה ליצור עיצוב נקי, מודרני ופונקציונלי לאריזה, מבלי לפגוע בנגישות המוצר לצרכן הממוצע. הטיפות הנוזלות לאורך הקרטון משמשות לחיווי של סוג החלב (ככל שהחלב מלא יותר, הטיפות כבדות יותר), והבחירה הגרפית לנפצן בבסיסו מצליחה ליצור קשר אסוציאטיבי לאופי הנוזל ותוכן המוצר. הטיפוגרפיה בחזית המוצר מוצלחת והבידול הצבעוני של הפריטים בסדרה מפתיע ויוצר בולטות צבעונית על המדף. כתרגיל קונספטואלי לשעות הפנאי התוצאה תמציתית ומדוייקת. אהבתי.
העיצוב המדהים לקליפ של Signs, בבימויו של הירו מוראי, מתבסס על קולאז'ים מטורפים שיוצרים דימויים טכנולוגיים סוריאליסטיים הזויים ועריכה נפלאה.
באותה הזדמנות – הסרטון של הבמאי האוסטרלי פטריק הוגס, במקרה נושא את אותו השם – משחק על כפל המשמעות בין 'סימנים' ל'שלטים'. הסרט של הוגס נטול דיאלוג, ומתבסס בעיקר על הבעות פנים, מחוות גוף והרבה טקסטים הכתובים על שלטי נייר. הוא נוצר כחלק מפסטיבל הסרטים הקצרים של שוופס, אז כמובן שאי שם מתחבאת לה גם פרסומת סמויה ולא מתוחכמת במיוחד לשוופס.
הפרסומת החדשה לנעליים של פומה היא מיצב הקרנה תיאטרלי מטורף שמצליח להפוך רעיון פשוט של הקרנת פריטי לבוש לסרטון מרהיב שיכול לעמוד בפני עצמו כיצירה אמנותית. טוב שיש קופירייטר הזוי, עם חיבה למשחקי מילים, שבזכותו אפשר לתרץ את הקשר בין נעלי פלסטיק לסרטון התדמיתי המבריק הזה.
אני יוצא לקפיצה קצרה לחו"ל, לונדון. אני בספק אם אצליח לעדכן את הבלוג מרחוק, ומתכנן לחזור לשגרה ב-19 למרץ. אם יש לכם המלצות על מקומות מעניינים בלונדון שלא כדאי לפספס, הרשימה עדיין פתוחה :)
אלברטו סריטנו הוא מאייר מקסיקני שחי בארה"ב. באיורים המגניבים שלו הוא מצליח לערבב יחד מוטיבים מקסיקניים עם אלמנטים שמגיעים מתרבות הקומיקס האלטרנטיבית, טקסטורות גרפיות עשירות ואלמנטים גרפיים דקורטיביים, צבעוניות מתוחכמת המורכבת מצבעים לא רוויים, כתמי דיו וטקסטורות מלאכותיות של עץ. הסגנון המאוד ייחודי ומגוון מקורות ההשראה מתמצים לחווייה גרפית מטורפת ומרהיבה.
'בונה העולמות' הוא סרט קצר עם סיפור קלישאתי וקצת סתום, אבל עם ממשק משתמש תלת-מימדי מעניין ששווה התייחסות. הדמות בסרט בונה עולם בסביבה תלת-מימדית מצורות בסיסיות, על ידי שימוש בממשק אינטראקטיבי דינמי שמשתנה בחלל בהתאם לפעולה המבוצעת. השליטה מתבצעת על ידי מגוון רחב מאוד של מחוות ידיים, וממשקים שמשנים את הצורה והפונקציונליות שלהם בהתאם למטרתם. כך למשל בחירת צבעים מתבססת על פלטת אמנים, סיבוב – על צירים מתמטיים, הגברת עוצמה על סליידרים וכו'. אמנם אפקטי התאורה והטיפול בעיצוב הפריימים בסרט מציקים פה ושם, והתחושה שלהם מלאכותית ו'אפטרית', אך החווייה הממשקית מגוונת ונחמדה.
העיר הצרפתית Eu, אי שם בצפון צרפת, החליטה לשנות את השם שלה, כיוון שהיא התייאשה מלנסות לקדם את עצמה בגוגל. מן הסתם צמד האותיות 'EU' אינו ייחודי, ויש לו משמעויות ושימושים רבים, בהם סיומות דומיינים באיחוד האירופי והסימן הכימי לאירופיום, שהוא היסוד המתכתי הפעיל ביותר מסדרת הלנתנידים (תודה וויקיפדיה). כגוף מוניציפלי, המהלך של שינוי השם היא החלטה טובה וחסכונית שנובעת משיקולים הגיוניים – ההבנה שלהימצאות במנועי חיפוש (Findability) יש משמעויות כלכליות ופסיכולוגיות, והיא משפיעה עליהן בצורה ישירה. חכם.
סרטון אנימציה תדמיתי חדש של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) מסביר בצורה שמחה והזויה שאנחנו כולנו חלק ממערכת אקולוגית אחת גדולה שמורכבת מהרבה פרטים שתלויים זה בזה. האנימציה והקריינות מהודקות היטב ומתבססות על השפה העיצובית שמאפיינת את תוכניות הילדים של ה-BBC. סגנון הפנייה שנבחר מפתיע ומאוד לא שגרתי, בעיקר עבור ארגון שרק לאחרונה התחיל לצאת מהאפרוריות המדכאת שאפיינה אותו לאורך השנים. מוצלח.
אימפרס (impress) הוא אב טיפוס למסך גמיש הניתן לעיוות על ידי לחיצה, ומשמש כבסיס לעיצוב ממשקים גמישים שמתייחסים ללחץ ומגיבים בהתאם לעוצמת הלחיצה. המסך בנוי מספוג ומוטמעים בו חיישני לחץ המזהים את פעולות הלחיצה של המשתמש. האינטראקציה הבלתי אמצעית עם המסך יוצרת חווייה אינטראקטיבית אינטימית ונעימה יותר, העומדת בניגוד לקשר הסטרילי והקר עם מסכי המגע הסטנדרטיים. האתגר העיצובי הוא למצוא את הדרך המתאימה להתייחס לאינטראקציה החדשה בצורה המנצלת הפעלת לחץ ושליטה על עומק כאמצעי ממשקי.
המקום בו יכולות המסך התחילו להגיע לידי ביטוי רלוונטי לצורך השלמת פעולה הוא באפליקציית המוזיקה, בה התאספו האלמנטים המוזיקליים בתוך הבורות שנפערו כתוצאה מלחיצות המשתמש. במבט מהצד האינטראקציות הללו נראות קצת אלימות והיסטריות – זה מזכיר ניתוחים של רופאי אליל במדינות העולם השלישי. מעניין לראות כיצד עם הזמן יתפתחו אפליקציות נוספות, בשלות יותר ונסיוניות פחות, שינסו לנצל את הפונקציונליות החווייתית הזו למטרות חדשות.
בלוג העיצוב של טל טבקמן - מעצב מוצר (UI/UX), מומחה לעיצוב ממשקים עתירי מידע ומערכות מורכבות, בוגר שנקר, שותף ב-sunday. מידע כללי על הבלוג ופרטי יצירת קשר ניתן למצוא בדף האודות.
מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב ארכיון העיצוב של מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, בהנהלת ראובן כהן, נפתח לראשונה לגישה מחוץ לרשת המקומית של שנקר, בואו לבקר.
ההומנואיד של הונדה משתדרג הונדה מציגה גירסה חדשה של אסימו, הרובוט דמוי האדם שלה. בין מגוון היכולות החדשות, אסימו יכול לשלב כעת בין משימות מורכבות, לנוע ביעילות גבוהה יותר, למזוג כוסות שתייה, לבעוט בכדור, ולקפץ על רגל אחת.
לכבוד השנה החדשה - פיירפוקס 7 מוזילה ממשיכה עם טירוף הגירסאות, ומשחררת את Firefox 7 שישה שבועות בלבד אחרי השחרור של פיירפוקס 6. הגירסה החדשה יעילה יותר, מהירה יותר, ומאכזבת עם תוספים נוספים שנשארו מאחור בגלל בעיות תאימות.
מסרים מאויירים עם Funtalk לאייפון לשלל אפליקציות האייפון הצטרפה Funtalk של גיא טובול וצוות פאנטוק, שאפשרה לתקשר עם הודעות קוליות המלוות בשפה האיורית הנפלאה של גל שקדי. פעם היא הייתה זמינה להורדה חינם לאייפון (ובהבטחה לאנדרואיד), אך לפתע היא פשוט נעלמה. חבל.
השאלת ספרים חינם לקינדל בארה"ב אמזון משיקה רשמית את שירות השאלת הספרים לקינדל, מהלך מבריק שיאפשר השאלה חינמית של ספרים אלקטרוניים לקינדל בספריות ציבוריות בארה"ב מאוחר יותר השנה, ויגדיל אף יותר את רלוונטיות הקינדל ביחס למתחרים.
הארץ משיק עיצוב חדש לאתר העיצוב החדש של אתר עיתון הארץ משלב היררכיה אמיתית בניווט, הצפת נושאים וכלי חיפוש, אזור אישי שמדבר עם אתרי החברה, התייחסות למוסף גלריה והתכתבות עיצובית-מבנית עם המהדורה המודפסת. נפלא, וזה לקח רק 11 שנים של טלאים מביכים.
