הברבור הלא גמור הוא משחק גוף-ראשון שמתרחש בעולם לבן לחלוטין. בכדי למצוא את דרכו בעולם הוירטואלי, השחקן יורה כדורי צבע בכדי לצבוע את העולם. כיוון שאין עלילה בינתיים, ההדגמה מתבססת על חוויית גילוי הסביבה וההפתעות הפזורות בה. החווייה הראשונית ייחודית, אך תתמצה במהירות – האתגר כרגע הוא ביצירת התפתחות משחקית שתשמור על ההפתעה והקסם לאורך המשחק.
במשחק שכזה עיצוב הסאונד ממלא חלק מאוד משמעותי, כיוון שהוא זה שעוזר לשחקן להבחין בין טקסטורות ומאפיינים של הסביבה שאין דרך אחת להבחין בהם, כמו הליכה במים. הסאונד עוזר גם לבנות מתח, להשאיר את השחקן מרוכז ומתעניין, ולמשוך את תשומת ליבו לפרטים שיעזרו לו להתקדם.
המשחק עדיין נמצא בשלבי פיתוח, העלילה עדיין לא מוגדרת, ואין עדיין תאריך רישמי להפצה. מדברים על מרץ 2009.
האמן היפאני דאיטו מנאבי יצר מערכת תופים אינטראקטיבית שנשלטת על ידי הזזת ידיים. המערכת מתבססת על חיישנים מיואלקטריים, שהם חיישנים המזהים את הזרמים הקטנים של החשמל שעובר בגוף כדי לכווץ את השריר. החיישנים מתחבאים מתחת לשרוולי החולצה של מנאבי, הם יושבים לאורך הזרוע ומחוברים לפרקים שלו. כאשר הוא מזיז את היד – מופק צליל בהתאם לתנועה שביצע. מנאבי שילב במערכת גם מצילות שמבוססות על כפיות, ומופעלות על ידי אלקטרו-מגנט המתחבא מתחת לשולחן.
product placements היא יצירה מוזיקלית בת 33 שניות, המכילה בתוכה דגימות מתוך 70,200 שירים אחרים. מדובר בעבודה של אמן אוונגרד גרמני בשם יוהנס קריידלר, שהרכיב את היצירה כפרובוקציה נגד GEMA, שהוא הסניף הגרמני של ארגון חברות התקליטים (RIAA) – אקו"ם אצלנו.
לפי החוק הגרמני – כל אמן הרוצה לרשום יצירה מוזיקלית בצורה חוקית חייב לתעד כל דגימה מתוך יצירות אחרות, בלי קשר לאורך הקטע שצוטט. התהליך דורש מילוי של טופס אחד עבור כל ציטוט. יוהנס ערך סוג של התקפת מניעת שירות (DoS) על GEMA, ורשם את יצירתו בצורה חוקית עם כל 70,200 הטפסים הנדרשים, במסיבת עיתונאים מתוקשרת.
היצירה עצמה ממילא לא יועדה להגיע לפלייליסט של גלגל"צ, אלא לפתח דיון ויראלי על הבירוקרטיה הממסדית הפוגעת באמנים ובאמנות, ובצורה רחבה יותר על ההשפעה של חוק וממסד על חופש היצירה. היצירה המלאה זמינה באתר הפרוייקט, בו ניתן למצוא גם את הסרטון המלא (~16 דקות).
Submersed Songs הוא מיצב מוזיקלי של האמנית הברזילאית ויויאן קאקורי, בו מופקת מוזיקה בזמן אמת, בהתאם לתנועתם של ארבעה דגים החיים באקווריום. על אף האקראיות בצליל המופק ללא מגע אדם, המיצב אינטראקטיבי במידה מסויימת ומאפשר למבקרים לבחור מאילו שירים תופק המוזיקה של הקרפיונים, באמצעות נגן mp3 הממוקם בצידו של האקווריום. המחשב מקבל את צילומי התנועה והשירים המבוקשים, ומעבד אותם לפלט מוזיקלי הזוי.
עליסה היא נערה וירטואלית אינטראקטיבית, אשר מגיבה לשינויים בסביבה הפיזית בה היא מופיעה. הדמות מתמקמת על גבי קוביית משחק אשר על פאותיה מודפסים סימנים גרפיים. הקובייה מצולמת באמצעות מצלמת רשת, והדמות הוירטואלית נשתלת בסרטון המצולם בזמן אמת. האינטראקציה של המשתמש עם הדמות מתבצעת באמצעות אלמנטים פיזיים אשר הוגדרו להם תפקידים אינטראקטיביים מראש.
אני חושב שרק היפאנים מסוגלים להמציא מוצר שמאפשר להטריד דמויות וירטואליות בצורה טוטאלית כל כך – מבחינה נפשית, פיזית ומינית, עד להתעללות של ממש. למעשה ניתן להגיע למצב בו הדמות המסכנה מתייאשת, עוברת התמוטטות עצבים, פורצת בבכי ומאיימת להתאבד – ואז אפשר להביא לה מתנה…
אוגמנטציה (Augmented Reality או "מציאות מורחבת" בתרגום חופשי) היא טכנולוגיה מתפתחת, שלא גיבשה עדיין סטנדרטים מוגדרים, המאפשרת הלבשה גרפית של מציאות וירטואלית על גבי המציאות האמיתית. "עליסה" היא יישום מאוד ראשוני ופשוט של הטכנולוגיה הזו, שפוטנציאל השימוש שבה, למטרות בידור או אפליקציות, כפלטפורמה המוסיפה מימד נוסף למציאות, עדיין לא ממומש.
חברת Oblong יישמה את מערכת ההפעלה המרחבית שהופיעה ב-Minority Report. מדובר באחת מסביבות העבודה הבדיוניות העתידניות המורכבות והמושקעות ביותר שהופיעו בסרט אי פעם, ולמעשה אובלונג כללה בצוות הפיתוח של המערכת גם את אחד מיועציו של שפילברג בעת שביים את הסרט. למרות השם המוזר (g-speak?) מדובר בפריצת דרך של ממש בצורת האינטראקציה שלנו עם מחשבים, מעבר של קונספט מן המדע הבדיוני לעולם האמיתי. הסרטון מדגים את המערכת ויכולותיה בתסריטי שימוש שונים. אם זה עובד כמו שזה מוצג – זה מדהים!
סביבת עבודה מרחבית (Spatial Operating Environment, או SOE בקיצור) מאפשרת אינטראקציה עם מחשבים באמצעות תנועה ומחוות ידיים. הגמישות והמגוון של התנועות מאפשרים לבנות סביבות עבודה עם פרודקטיביות מאוד גדולה שיתרונן מתבטא בעת עבודה עם כמויות גדולת של מידע מורכב, כאשר משלבים עבודה עם מספר משתמשים ומספר יישומים במקביל, על גבי מסך אחד או כל שילוב של מסכים, בצורה המאפשרת ליישם סדרת יישומים אינטראקטיביים הפועלים בצורה אינטואטיבית בעלת אחידות וגמישות ממשקית שהיו עד עתה מדע בדיוני בלבד.
חווייה ממשקית מעניינת מגיעה מפרוייקט PowerCursor, אשר הכלים שבו מאפשרים להשתמש בעכבר כאמצעי ממשקי. מדובר בספריית כלי תוכנה לפלאש, לעיצוב ופיתוח ממשקים שמגיבים למשתמש בהתאם לחומריות הגרפית שלהם בעת אינטראקציה איתם, על ידי שינוי רגישות ומיקום סמן העכבר.
הקונספט משנה את הדרך בה העכבר מגיב למשתמש, ובכך מנסה להעביר למשתמש תחושות טקטיליות כמו דביקות, חספוס, לחץ, נפח או מאסה של ממשקי משתמש, באמצעים גרפיים בלבד. בדף ההדגמות שבאתר הפרוייקט ניתן למצוא נסיונות ליישום הכלים לכדי ממשקים וסוגי אינטראקציות שונות.
המנוע מאפשר למפתח לבנות "שדות כוח" מסביב לאובייקטים, אשר משפיעים על סמן העכבר של המשתמש בעת קירבה אליהם. כך ניתן להגדיר שטחים בעלי מאפיינים שונים כמו: חורים, גבעות, שיפועים, שטחים מחוספסים וכו', בכדי ליצור חוויות אינטראקטיביות שמוסיפות מימד נוסף לממשק. המנוע מופץ תחת רשיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי.
פונג, כפיסת תרבות וכאבי משחקי הוידאו (משחק הוידאו הפופולרי הראשון בקונסולות המשחק ובקונסולות הביתיות), זוכה לאינסוף גירסאות והומאז'ים למיניהם, והנה – סטודיו Eness, סטודיו אוסטרלי לאינטראקטיב, יצרו גירסת פונג המבוססת על לוח מחיק וכדור וירטואלי המוקרן עליו.
האינטראקציה מתבצעת באמצעות ציור עם טושים מחיקים על גבי הלוח, המצולם על ידי מצלמה אשר מעבירה את התמונות למחשב בצורה רציפה. המחשב מעבד את התמונה, מזהה את הקווים השחורים שמציירים השחקנים על גבי הלוח, ומשפיע על תנועת הכדור הוירטואלי בהתאם להם. עכשיו נשאר להעלות את המהירות הראשונית ב-30%, לזרז את התנועה עם התקדמות המשחק, ולחכות לפעם הבאה שמישהו ירצה להדגים טכנולוגיה או רעיון באמצעות פונג.
המשחק הזה נוצר לצורך הדגמת היכולות של הסטודיו האוסטרלי, אשר משלב גם בפרוייקטים המסחריים שלו אינטראקציות מעניינות בין משתמשים לאלמנטים וירטואליים המוקרנים על גבי משטחים שונים. העבודות מאופיינות בחוויות אינטראקטיביות פשוטות, המתבססות על אינטראקציה של תנועה, מחוות מוסכמות (gestures) או שינויים המתרחשים סביב לה.
צמד המעצבים מייק ומק מציגים סדרת תכשיטים נסיונית המתבססת על תמונות שמצאו בגוגל. כבסיס עיצובי לסדרת התכשיטים המעצבים בחרו להשתמש בכמה מהתכשיטים היקרים והמפורסמים ביותר בעולם, דוגמת מחרוזת אבני האודם של אימלדה מרקוס, או יהלום התקווה – שהוא היהלום הכחול הגדול בעולם. תהליך עיבוד התמונות שמצאו לכדי סדרת התכשיטים התבסס על הורדה משמעותית של רזולוציית התמונה ועיבודה הצבעוני, העברת הפלט לעור וחיתוכו, בכדי ליצור אינטרפרטציה עיצובית חדשה לחלוטין של התכשיט, ועדיין לשמור על מאפייניו.
מעבר לשאלה לגבי ערכו החדש של התכשיט והקשר בינו לבין התכשיט עליו הוא מתבסס, הפרוייקט הזה מעלה שאלות מעניינות לגבי הקשר בין העולם הפיזי לוירטואלי, על המרחק בין המוצר הקיים והחדש, ובכלל על השראה כבסיס ליצירה. אגב, הצמד הזה ("במקרה") הם אלו שעיצבו גם את הטלפון של גוגל (G1).
בלוג העיצוב של טל טבקמן - מעצב מוצר (UI/UX), מומחה לעיצוב ממשקים עתירי מידע ומערכות מורכבות, בוגר שנקר, שותף ב-sunday. מידע כללי על הבלוג ופרטי יצירת קשר ניתן למצוא בדף האודות.
מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב ארכיון העיצוב של מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, בהנהלת ראובן כהן, נפתח לראשונה לגישה מחוץ לרשת המקומית של שנקר, בואו לבקר.
ההומנואיד של הונדה משתדרג הונדה מציגה גירסה חדשה של אסימו, הרובוט דמוי האדם שלה. בין מגוון היכולות החדשות, אסימו יכול לשלב כעת בין משימות מורכבות, לנוע ביעילות גבוהה יותר, למזוג כוסות שתייה, לבעוט בכדור, ולקפץ על רגל אחת.
לכבוד השנה החדשה - פיירפוקס 7 מוזילה ממשיכה עם טירוף הגירסאות, ומשחררת את Firefox 7 שישה שבועות בלבד אחרי השחרור של פיירפוקס 6. הגירסה החדשה יעילה יותר, מהירה יותר, ומאכזבת עם תוספים נוספים שנשארו מאחור בגלל בעיות תאימות.
מסרים מאויירים עם Funtalk לאייפון לשלל אפליקציות האייפון הצטרפה Funtalk של גיא טובול וצוות פאנטוק, שאפשרה לתקשר עם הודעות קוליות המלוות בשפה האיורית הנפלאה של גל שקדי. פעם היא הייתה זמינה להורדה חינם לאייפון (ובהבטחה לאנדרואיד), אך לפתע היא פשוט נעלמה. חבל.
השאלת ספרים חינם לקינדל בארה"ב אמזון משיקה רשמית את שירות השאלת הספרים לקינדל, מהלך מבריק שיאפשר השאלה חינמית של ספרים אלקטרוניים לקינדל בספריות ציבוריות בארה"ב מאוחר יותר השנה, ויגדיל אף יותר את רלוונטיות הקינדל ביחס למתחרים.
הארץ משיק עיצוב חדש לאתר העיצוב החדש של אתר עיתון הארץ משלב היררכיה אמיתית בניווט, הצפת נושאים וכלי חיפוש, אזור אישי שמדבר עם אתרי החברה, התייחסות למוסף גלריה והתכתבות עיצובית-מבנית עם המהדורה המודפסת. נפלא, וזה לקח רק 11 שנים של טלאים מביכים.
