סימולטור החבילות הוירטואלי של שירות הדואר האמריקאי (USPS) הוא יישום אינטרנטי מבוסס דפדפן המאפשר ללקוח המבולבל למצוא את גודל הקופסא המתאימה לו למשלוח, על ידי יצירת חפיפה בין התוכן לקופסא וירטואלית, באמצעות מצלמת רשת. המשמעות היא שהלקוח יכול להשוות בין גודל המשלוח שלו לגדלי הקופסאות של USPS, המיוצגות בתלת מימד – ואפילו יש שליטה על שקיפות. זהו אחד היישומים הטובים ביותר שראיתי עד היום לאוגמנטציה – הניצול המבריק של הטכנולוגיה יוצר כלי פרקטי שמיש עם ערך מוסף אמיתי ללקוח. מוצלח.
מעבדות המחקר של נוקיה שחררו סרטון קונספט תדמיתי המציג את חזון העתיד (הלא מאוד רחוק) של החברה, המרחיב את אמצעי השליטה וחוויית השימוש במכשירים שלה. הסרטון מציג משקפיים המאפשרים לשלוט על ממשקים וירטואליים בעזרת תנועות עיניים, אוזניות אלחוטיות ואמצעי קלט בצורת צמיד המתרגם את תנועות היד לפעולות שליטה בסביבה הוירטואלית.
יש כאן שילוב בין העולם המציאותי לסביבה הווירטואלית, עם דגש על אוגמנטציה, אבל אין כאן בשורה עיצובית פורצת דרך או התייחסות אמיתית למשמעויות של שילוב שכזה. חוויית השימוש שעוטפת לכאורה את המשתמש, מסורבלת – היא לא שקופה, צריך להפעיל אותה והיא לא אחידה ברמת הטיפול בה מבחינה עיצובית.
חסרה כאן מחשבה על שימושיות ועל המשתמש – בממשקים השונים לא קיימת קריאה לפעולה או אפילו ברירת מחדל שנבחרת מראש. ממשק הנשלט בעזרת תנועות עיניים צריך לתת חיווי הבא לידי ביטוי בעיצוב שלו – הוא אמור לתת למשתמש אמצעי שליטה וחיווי ייעודיים שיתאימו לו. הבוסריות הממשקית מתבטאת גם בכך שהמשתמש לא יכול להתאים את הממשק לצרכיו – הוא מחוייב לחווייה האפרורית שהוגדרה לו.
הרושם הוא שנוקיה לא הולכת רחוק מספיק ברמת הקונספט ובעיצוב החווייה עבור המשתמש. זה מאכזב כשמדובר על חברה בסדר הגודל שלה.
חוקרים באוניברסיטת טוקיו פיתחו ממשק תצוגה המאפשר למשתמשים לגעת באובייקטים וירטואליים תלת-מימדיים המרחפים בחלל. המערכת משלבת הולוגרמה הנוצרת בעזרת מקרן ומראה קעורה, שני שלטים של Wii, כדי לעקוב אחר מיקום היד ביחס למסך, ואת מערכת התצוגה הטקטילית בחלל, שמתבססת על אולטרה סאונד ופותחה באותה המעבדה לפני כשנה. ההדגמה מציגה אינטראקציה של המשתמש עם כדור, עם טיפות גשם הנופלות על היד ועם פילון קטנטן המתרוצץ על היד.
האנימטור הבריטי כריס גווין (Chris Gavin) יצר את Txt Island – סרטון אנימציה נסיוני המשתמש במאות אותיות פלסטיק צבעוניות כחומר גלם, ותנועה המתבססת על סטופ-מושיין. הסיפור עצמו לא מתוחכם במיוחד – הוא מתחיל עם יחידת אותיות הנשלחת למשימה סודית במעבה הג'ונגל, ומסתיים בצורה סתמית. לעומת זאת, המגבלות העיצוביות שנבעו מתוך החומר הפלסטי והטיפוגרפיה יצרו נקודת מוצא מעניינת שנפתרה בחוקיות גרפית ובתנועה טיפוגרפית ייחודית.
המעצב הלטבי סטניסלב כץ (Stanislav Katz) עיצב זוג שעוני קיר המשלבים הפתעה עיצובית מעבר לפורמט הסטנדרטי. אין קשר ישיר בין השניים, אף כי הם מתבססים על צבעוניות דומה, במינונים שונים. ב'שעון המניפה' נפרשת ומתקפלת מניפה אדומה לאורך שעות היממה, ויוצרת הבדל צבעוני מהותי בין שעות זוגיות לאי-זוגיות – מן התפתחות חזותית מתמשכת של הזמן.
'שעון הקיר הסופרמטיסטי' מציג את השעה באמצעים גאומטריים, בהשראת האוונגרד הרוסי. העיצוב פוגע במכוון בקריאות של השעון בכדי ליצור הפשטה קונספטואלית של הזמן, גם אם באופן עקרוני הוא שמיש לחלוטין כשעון.
הקליפ לשיר 'יש לנו זמן' של מורי מקלרן (Moray McLaren) מתבסס על רצף אנימטיבי שמופק על ידי סדרה של פרקסינוסקופים – מכשיר מכאני מסתובב להצגת אנימציה שהומצא ב-1877 (1873 לפי וויקיפדיה, אגב). הפרקסינוסקופ הוא אחד מיסודות הקולנוע המודרני, המאפשר ליצור אשלייה של תנועה אנימטיבית בעזרת רצף של איורים עוקבים המסתובבים במהירות.
בכדי לשמור על הקונספט, התוצר נטול אפקטים של עריכה דיגיטלית – הדימויים מצולמים כולם, מהירות סיבוב הציר סונכרנה למהירות הצילום, העריכה והמעברים בוצעו על ידי גזירה והחלפה פיזית של סלילי סרטים – טיפול עכשווי שנועד לשמר מעט מהקסם הקולנועי של פעם. מקסים.
הבמאי, דיוויד ווילסון (David Wilson), שגם אייר את הכל במשך 5 שבועות של איור, שחרר סרטון עם הצצה מרתקת על תהליך העבודה, על המורכבות הטכנית בעבודה עם פרקסינוסקופ, על האתגר בעיצוב אנימציה המיועדת לפורמט, טכניקות שצבר ליצירת אשליות שונות של תנועה ומבט אל מאחורי הקלעים.
Funktionide הוא פרוייקט מחקר בעיצוב של סטודנט גרמני, סטפן אולריץ' (Stefan Ulrich), על הדרך בה אנו מעצבים ויוצרים קשר עם אובייקטים פיזיים. נקודת המוצא הטכנית מתבססת על פולימרים פעילים-חשמלית (Electroactive polymers), שהם חומרים מורכבים שמייצרים תנועה מכנית כתוצאה מגירוי חשמלי, בדומה לדרך בה מתכווץ שריר. מוצר הבנוי מחומרים שכאלו יכול לשנות את צורתו.
הפרוייקט מוסיף כלים עיצוביים חדשים לתחום הכללי של עיצוב מוצר – הוא מעביר את הדגש מעיצוב צורה ופונקציה, למחשבה על התנהגות המוצר והאינטראקציה איתו. המעצב מקבל כלים ליצירת פתרונות רגשיים, מעבר לכלים הצורניים והפונקציונליים, בכדי לייצר חוויית שימוש מתוחכמת יותר, שמבצעת מניפולציה רגשית בכדי לענות על צורך אנושי. המוצר הקונספטואלי של אולריץ' יוצר אשלייה של תודעה ומודעות לסביבה, בצורה המקלה על המשתמש להתחבר אליו מבחינה רגשית – הוא משמש עבורו כחיית מחמד, חבר לעת צרה ודמות להתכרבל איתה בלילה. מקסים.
ההעברה (L’échange / The Exchange) הוא סרטון מינימליסטי קצר שמעביר סיפור בפורמט גרפי מופשט בזכות אלמנטים של סאונד. האנימציה הגסה מתבססת על פיקסלים ופלטה צבעונית בסיסית ולא מעניינת במיוחד, אך שילוב עם עיצוב סאונד מוסיף לה הקשר ומשלים אותה. עבודה של בפטיסט סולה (Baptiste Sola) הצרפתי.
Fontplore הוא ממשק נסיוני לחיפוש בתוך ספריות גופנים בצורה אינטראקטיבית. החווייה הממשקית מציעה תהליך עבודה חדש לחלוטין למעצבים המחפשים את הגופן המתאים. עיצוב הממשק לשולחן המגע שילב פיתוח של כלים ממשקיים ייעודיים, המבוססים על אובייקטים פיזיים ייחודיים השולטים על הפעולות השונות.
האובייקט הממשקי העגול משמש לניווט ולסקירה בין הגופנים והתגיות, בעוד האובייקט דמוי הפירמידה מבצע פעולות כמו תצוגה מקדימה, שמירה, הדפסה או איפוס. אין מגבלה על כמות האובייקטים הממשקיים שאפשר לשלב, אך המשמעות היא הוספה של סרבול ממשקי. ההדפסה מאפשרת למשתמש לחזור ולעבוד מאותה הנקודה בהזדמנות אחרת. מדובר בנסיון ליצירת כלי עבודה יומיומי שאין לו הצדקה קיומית עד שישולב באוסף של כלי עבודה שיחלקו את אותם אובייקטים ממשקיים בחוקיות דומה.
augmented ID הוא קונספט ממשקי המייצג את הזהות הוירטואלית האישית שלנו באמצעות שימוש בטכניקה של מציאות מורחבת (אוגמנטציה). המשתמש שולט על מרכיבי הפרופיל המייצג אותו, בהתאם לצרכיו והרלוונטיות למהלך היום. הקונספט מתבסס על מכשיר נייד ותוכנה לזיהוי פנים כדי לייצג את הפרופילים מסביב. עבודה של TAT, חברה שוודית לעיצוב קונספטים ממשקיים לסלולר, שהייתה קשורה לגיבוש ממשק טלפון האנדרואיד של גוגל, ועומדת גם מאחורי קונספט הממשק הסלולרי התלת-מימדי.
השימוש מזכיר את כרטיסי הביקור המשלבים אוגמנטציה כאמצעי המאפשר להציג מידע מעבר לזה המופיע בכרטיס, כמו גם לשלב קריאה לפעולה. דוגמא לכך הוא מודל כרטיס הביקור שפיתח ג'ונאס ייגר – כרטיס המשלב קריאה לפעולה ויצירת קשר באמצעות טלפון, SMS ורשתות חברתיות, כמו גם הצפה של מידע ממקורות כמו טוויטר ובלוגים. באתר הפרוייקט הוא מצהיר כי בזמן הקרוב ישחרר את הקוד, בכדי לאפשר עיצוב כרטיסי ביקור חינם (למטרות לא מסחריות).
כרטיס הביקור של המתכנת הבריטי ג'יימס אליבן, מציג את עצמו בסרטון. היישום מוצלח ברמת האפקט – הוא מפרק את הסרטון לאלמנטים צבעוניים, ואך משאיר את האינטראקציה ברמה מאכזבת שמוסיפה למשתמש אמנם מידע רלוונטי חדש אך הוא סטטי ואינו מעודד לפעולה.
בלוג העיצוב של טל טבקמן - מעצב מוצר (UI/UX), מומחה לעיצוב ממשקים עתירי מידע ומערכות מורכבות, בוגר שנקר, שותף ב-sunday. מידע כללי על הבלוג ופרטי יצירת קשר ניתן למצוא בדף האודות.
מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב ארכיון העיצוב של מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, בהנהלת ראובן כהן, נפתח לראשונה לגישה מחוץ לרשת המקומית של שנקר, בואו לבקר.
ההומנואיד של הונדה משתדרג הונדה מציגה גירסה חדשה של אסימו, הרובוט דמוי האדם שלה. בין מגוון היכולות החדשות, אסימו יכול לשלב כעת בין משימות מורכבות, לנוע ביעילות גבוהה יותר, למזוג כוסות שתייה, לבעוט בכדור, ולקפץ על רגל אחת.
לכבוד השנה החדשה - פיירפוקס 7 מוזילה ממשיכה עם טירוף הגירסאות, ומשחררת את Firefox 7 שישה שבועות בלבד אחרי השחרור של פיירפוקס 6. הגירסה החדשה יעילה יותר, מהירה יותר, ומאכזבת עם תוספים נוספים שנשארו מאחור בגלל בעיות תאימות.
מסרים מאויירים עם Funtalk לאייפון לשלל אפליקציות האייפון הצטרפה Funtalk של גיא טובול וצוות פאנטוק, שאפשרה לתקשר עם הודעות קוליות המלוות בשפה האיורית הנפלאה של גל שקדי. פעם היא הייתה זמינה להורדה חינם לאייפון (ובהבטחה לאנדרואיד), אך לפתע היא פשוט נעלמה. חבל.
השאלת ספרים חינם לקינדל בארה"ב אמזון משיקה רשמית את שירות השאלת הספרים לקינדל, מהלך מבריק שיאפשר השאלה חינמית של ספרים אלקטרוניים לקינדל בספריות ציבוריות בארה"ב מאוחר יותר השנה, ויגדיל אף יותר את רלוונטיות הקינדל ביחס למתחרים.
הארץ משיק עיצוב חדש לאתר העיצוב החדש של אתר עיתון הארץ משלב היררכיה אמיתית בניווט, הצפת נושאים וכלי חיפוש, אזור אישי שמדבר עם אתרי החברה, התייחסות למוסף גלריה והתכתבות עיצובית-מבנית עם המהדורה המודפסת. נפלא, וזה לקח רק 11 שנים של טלאים מביכים.
