Virtual Gravity הוא ניסוי ממשקי מעניין המייצג נתונים דיגיטליים בצורה פיזית. הממשק מאפשר לייצג את הפער של החשיבות הנתפשת או הפופולריות בין זוג מושגים, לפי גוגל, באמצעות ייצוג אנלוגי אינטואיטיבי ומוכר: מאזניים. המשתמש בוחר את המושגים מתוך ענן תגיות, הניתן לסינון ושליטה באמצעות פילטרים שונים (אזכורים בחדשות, זמן או חיפוש חופשי). בחירת המושגים מתבצעת באמצעות אלמנטים פיזיים הממלאים תפקיד ממשקי להעברת המידע מענן התגיות אל זרועות המאזניים. פרוייקט הגמר של הסטודנט הגרמני שעיצב את Impress – ממשק למסך מגע גמיש.
טויוטה נותנת פרשנות חדשה למושג "טיפוגרפיה בתנועה", עם גופן נסיוני חדש שנועד לקדם את סדרת מכוניות ה-iQ הקטנטנות. הגופן קיבל את צורתו ממסלול הנסיעה של המכונית, על ידי תוכנה ייעודית שעקבה אחרי סמנים שהודבקו עליה. עיצוב גופן כאמצעי לשיווק רכב הוא נדיר, גם אם מדובר על מכונית קונספט קטנטנה עם דגש על עיצוב וסטייל.
במהלך הקמפיין היה הגופן זמין להורדה מאתר הפרוייקט, אלא שטויוטה לא טרחה לחדש את שם המתחם והוא נעלם מהרשת. אם רציתם לקשט את ספריית הגופנים שלכם בגופן חדש (זהירות: לא פורטו תנאי השימוש) – כדאי לשאול את גוגל.
'מיקרו-מפעל' (Microfactory) הוא פרוייקט המתמודד עם פיתוח של סדרת מכונות ביתית, המאפשרת לאנשים לייצר, לשתף ולעצב מוצרים בטכנולוגיות ייצור תעשייתיות בצורה עצמאית ביתית. הקונספט מכוון למוצרים המתבססים על שימוש מחדש בחומרים יומיומיים שסביר למצוא בסביבה הביתית, והוראות ייצור פתוחות ונגישות. התפתחות הפרוייקט מסתמכת על בניית קהילת המעצבים סביבו, שישתפו עיצובי מוצר והנחיות ייצור בקוד פתוח. כאן גם מסתתר בסיס מוצלח למודל עסקי עתידי.
המכונה הביתית הראשונה בסדרה, Mow, מאפשרת למשתמש לעצב או להוריד הוראות לחיתוך עבור משור שולחני העוקב אחריהן בצורה אוטומטית (בדומה לחיתוך לייזר). הנגשת תהליכי ייצור מוצרים אוטומטית בצורה ביתית היא פלטפורמה יצירתית המאפשרת לענות על צרכים מיידיים של משתמשים בצורה נגישה, כמו גם למצוא שימוש חדש לחומרים ומוצרים קיימים. מאחורי הפרוייקט עומד סטודנט בוגר האקדמיה המלכותית לאמנות בלונדון, שזהו פרוייקט הגמר שלו.
מיצב הקרנה מרהיב של Apparati Effimeri, קולקטיב איטלקי של מעצבים ואמני-וידאו, משתמש בחזית של מבנה ארכיטקטוני דמוי טירה כנקודת מוצא ליצירת חווייה חזותית. צורות אבסטרקטיות המוקרנות על המבנה, נעות בהתאם לתוויו, מפיחות בו חיים ומשפיעות על הדרך בה הצופה תופש אותו. השימוש המבריק באפקטי תאורה נלווים מאפשרת להעלימו, להמיסו, לגרום לו לקרוס ולהיבנות. לצורך יישום החווייה, החברה משתמשת בטכניקה דומה לזו של אובסקורה דיגיטל האמריקאית, אך האיכויות העיצוביות בפרוייקט והמגוון החזותי שבו מצליחות להתפתח לחווייה עוצרת נשימה.
השואוריל העשיר של הקולקטיב מציג מגוון סביבות חזותיות, המורכבות ממיצבי הקרנה בוידאו, חלקם אינטראקטיביים, שמאופיינים כולם בפורמטי הקרנה לא שגרתיים – הקרנות מרובות מסכים, משטחי ענק ומבנים. בחלק מהמקרים, למשל בהופעות החיות, התוכן החזותי מושפע מקולות הקהל והסביבה, כך שהחווייה הופכת לתלויית מקום ולא ניתנת לשכפול מדוייק.
האנימטור הגרמני דיוויד אוריילי (David OReilly) יצר את 'Please Say Something' – סרטון אנימציה קצר, מוזר ולא שגרתי, על מערכת יחסים מורכבת בין חתול לעכבר, אי שם בעתיד הרחוק. הסרטון מורכב מרצף של 23 פרקים, באורך של 25 שניות כל אחד. לוקח קצת זמן להתרגל לחווייה הייחודית, שמתבססת על משפחת צבעים ייחודית וסגנון עיצוב פשוט, נקי ומתוחכם. זוכה פרס דוב-הזהב בפסטיבל הסרטים בברלין 2009.
פרוייקט iDisplay מחפש אלטרנטיבה טכנית זולה ופשוטה להשתמש במסכים שטוחים פשוטים כמשטחי מולטי-טאצ' אינטראקטיביים – הוא מצליח לזהות מחוות ידיים ואובייקטים פיזיים צבעוניים המונחים על המסך. כרגע מדובר באב טיפוס המסוגל לזהות את תנועת היד ומחוות צביטה, אך פשטות העקרון מאפשרת להרחיב את מגוון המחוות המותאמות שהמערכת תזהה בעתיד.
בניגוד לפתרונות מסחריים המתבססים על חיישנים או בטכניקות לזיהוי אור אינפרא-אדום (IR), המערכת מתבססת על מצלמת-רשת רגילה ומסך LCD פשוט – כשהמשמעות היא הנגשה של הטכנולוגיה לקהל רחב בעלות נמוכה והתקנה פיזית פשוטה. באופן לא מפתיע, הפגיעה המשמעותית ביותר היא בדיוק התנועה, איכותה ומגוון האינטראקציות הניתנות לזיהוי בהשוואה לפתרונות מורכבים (ויקרים) יותר – כמו למשל אינטראקציות בהן יש חשיבות לעוצמת הלחיצה.
סרטון ההדגמה נ-מ-ר-ח על פני 10 דקות שלמות – מומלץ למצות אותו בסריקה לאורך הטיימליין מאשר להשקיע את הזמן – מאכזב לגלות כמה ההפסד מינורי.
מאחורי הפרוייקט עומד סטודנט המשלים תואר בהנדסת תוכנה, וזהו חלק מפרוייקט הגמר שלו. מדובר כרגע באב-טיפוס לצרכי מחקר, כאשר ספריית קוד פתוחה של היישום תשוחרר (אולי) בהמשך.
TAT השוודית מציגה הדגמה מעניינת של קונספט המשתמש בתלת מימד כאמצעי ממשקי במכשירים סלולריים. בעת הטיית המכשיר, המכשיר מחשב את המיקום שלו בחלל ביחס לעיניים של המשתמש, בכדי לבנות פרספקטיבה להביט מעבר לפינות ומאחורי אובייקטיים, להבין את המבנה המוצג או בכדי להגיע לתוכן נוסף שמסתתר במקומות מוסכמים.
האשלייה התלת-מימדית מתבססת על עקרונות גרפיים של הצללות ועיוותים צבעוניים בכדי ליצור פרספקטיבה ואשלייה של עומק. הפיתוח משתמש במעקב אחרי מיקום העיניים, ולא על יכולות (סטנדרטיות) של חיישני זיהוי תנועה, בכדי לדייק בחישוב הפרספקטיבה ולשמור על אמינות האשלייה (או כדי לרשום פטנט בצורה קלה יותר).
EyeStop היא תחנת אוטובוס אינטראקטיבית המשלבת ממשק על מסך מגע בטכנולוגיית דיו-אלקטרוני (e-ink), ומספקת מידע על קווי אוטובוסים, מידע תיירותי ותוכן כללי – פיתוח של המעבדה לחקר עיצוב אורבני של ה-MIT.
התחנות מציגות מפות, זמני הגעת אוטובוסים בזמן אמת, שירותי דואר אלקטרוני וגישה לרשת, כלים לתכנון מסלול בין תחנות והכוונה ברחבי העיר, שירותי מידע קהילתיים כמו לוח מודעות, ניטור איכות האוויר, וכמובן – פרסומות. כיוון שהמידע מיועד גם לתיירים, הוא נגיש בכמה שפות. משתמשי תחנת האוטובוס יכולים אפילו לסנכרן את המידע עם הטלפון הסלולרי, והתחנה היא נקודת גישה לאינטרנט. החשמל הדרוש מופק כולו מאנרגיית השמש.
במקביל, עוצבו גם תחנות בפורמט עמוד המספקות את כל המידע שזמין בתחנות הבנויות, למרות שטחן המצומצם. כדי להתמודד עם כך, חוקיות החיווי על קווי האוטובוסים המתקרבים מתבססת על עקרון לפיו ככל שאוטובוס מתקרב יותר לתחנה, מספר הקו מואר בעוצמה גבוהה יותר.
התחנות הללו יותקנו בעיר פירנצה כבר באוקטובר 2010 (!) – התושבים האיטלקיים יבחנו את השימושיות, העמידות ומגבלות המערכת ב-200 תחנות אוטובוס ו-1000 עמודי מידע שיותקנו ברחבי העיר. אצלנו אולי תהיה רכבת קלה, מתישהו.
אייס הוא רובוט המשוטט לבדו ברחובות מינכן ומסוגל למצוא את דרכו בצורה עצמאית, בזכות אינטראקציה עם הולכי רגל – דיבור, זיהוי מחוות ידיים ופעולות על מסך מגע. בניגוד לטווינבוטים, רובוטים חמודים וחסרי אונים המסוגלים לנוע בקו ישר בלבד – אייס הוא רובוט עצמאי ומתוחכם, בעיצוב שמזכיר מכונת כביסה. הרובוט יוצר קשר אישי עם אנשים, מבקש מהם להצביע לכיוון היעד המבוקש, קולט את המחווה באמצעות מצלמה, ומבקש לאשר את ההכוונה על גבי המסך. במקביל הוא בוחן את המידע שאסף עד כה, כדי לוודא את נכונות הנתונים שהצטברו.
מנגנון הביקורת מתבסס על עקרון חכמת ההמונים, ואמור להעריך את אמינות המידע שנאסף ממגוון המקורות המזדמנים – כמו ויקיפדיה. הרובוט מסוגל לנווט בסביבה עירונית שהוא לא מכיר ללא שימוש ב-GPS, מפות או מידע מוקדם. המשימה תלוייה בהצלחתו ליצור קשר עם אנשים בכדי לעודד דיאלוג לצורך השלמת המשימה.
הניווט בתיק העבודות של MagneticNorth, סטודיו אנגלי לעיצוב אינטראקטיב, מתבצע באמצעות מחוות ציור עם העכבר. העקרון נשמע קצת מתיש, אבל הביצוע מפתיע לטובה בזכות שילוב מספר כלים לשיפור השמישות והנגישות: בראש הדף נאספת היסטוריית המסכים שנצפו, ניתן לדפדף בין עבודות דומות, יש כלי לחיפוש חופשי וניתן לייצר קישורים ישירים כמו גם לשתף אותם בטוויטר. מוצלח בסה"כ.
בלוג העיצוב של טל טבקמן - מעצב מוצר (UI/UX), מומחה לעיצוב ממשקים עתירי מידע ומערכות מורכבות, בוגר שנקר, שותף ב-sunday. מידע כללי על הבלוג ופרטי יצירת קשר ניתן למצוא בדף האודות.
מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב ארכיון העיצוב של מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, בהנהלת ראובן כהן, נפתח לראשונה לגישה מחוץ לרשת המקומית של שנקר, בואו לבקר.
ההומנואיד של הונדה משתדרג הונדה מציגה גירסה חדשה של אסימו, הרובוט דמוי האדם שלה. בין מגוון היכולות החדשות, אסימו יכול לשלב כעת בין משימות מורכבות, לנוע ביעילות גבוהה יותר, למזוג כוסות שתייה, לבעוט בכדור, ולקפץ על רגל אחת.
לכבוד השנה החדשה - פיירפוקס 7 מוזילה ממשיכה עם טירוף הגירסאות, ומשחררת את Firefox 7 שישה שבועות בלבד אחרי השחרור של פיירפוקס 6. הגירסה החדשה יעילה יותר, מהירה יותר, ומאכזבת עם תוספים נוספים שנשארו מאחור בגלל בעיות תאימות.
מסרים מאויירים עם Funtalk לאייפון לשלל אפליקציות האייפון הצטרפה Funtalk של גיא טובול וצוות פאנטוק, שאפשרה לתקשר עם הודעות קוליות המלוות בשפה האיורית הנפלאה של גל שקדי. פעם היא הייתה זמינה להורדה חינם לאייפון (ובהבטחה לאנדרואיד), אך לפתע היא פשוט נעלמה. חבל.
השאלת ספרים חינם לקינדל בארה"ב אמזון משיקה רשמית את שירות השאלת הספרים לקינדל, מהלך מבריק שיאפשר השאלה חינמית של ספרים אלקטרוניים לקינדל בספריות ציבוריות בארה"ב מאוחר יותר השנה, ויגדיל אף יותר את רלוונטיות הקינדל ביחס למתחרים.
הארץ משיק עיצוב חדש לאתר העיצוב החדש של אתר עיתון הארץ משלב היררכיה אמיתית בניווט, הצפת נושאים וכלי חיפוש, אזור אישי שמדבר עם אתרי החברה, התייחסות למוסף גלריה והתכתבות עיצובית-מבנית עם המהדורה המודפסת. נפלא, וזה לקח רק 11 שנים של טלאים מביכים.
