עיצוב

בית קלפים ליום גשום

קמפיין 'בית הקלפים', לעמותת Shelter הבריטית, נועד להעלות את המודעות בקרב הציבור הבריטי למצב הדיור הבעייתי. העבודה על הפרוייקט נעשתה בהתנדבות, והפסקול נתרם על ידי רדיוהד, שבדרך כלל מתרחקים ממדיומים פרסומיים. ההתייחסות היא לכך שמחירי הדיור הגבוהים בבריטניה מאלצים אנשים לגור בתנאים ירודים, במבנים מסוכנים או ברחוב. בקליפ מוצג נוף עירוני טיפוסי הנשקף במהלך מסע ברכבת, ובו מוטמעים בתים רעועים הבנויים מקלפי משחק.


קשה לפספס את הציטוט מהקליפ של הבמאי הצרפתי מישל גונדרי ל'סטאר גיטאר' של הכימיקל בראד'רס.


זה גם תירוץ להזכיר את הקליפ המדהים של 'בית הקלפים' המקורי של רדיוהד, שביים ג'יימס פרוסט. רדיוהד אוהבים לשלב בקליפים טכניקות נסיוניות ופורמטים לא שגרתיים, אפשר למצוא בהרבה מהם פריימים דומים כפי שהם מיוצגים בטכניקות המשתנות. הקליפ של 'בית הקלפים' צולם ללא שימוש במצלמות או תאורה, והתבסס על טכניקות הדמייה תלת מימדית להצגת מידע גאומטרי שהתקבל מכלי מדידה לחישוב מרחקים ברזולוציות שונות. במהלך העבודה הם ערכו נסיונות בחומרים ובהצללות בכדי לשבש את המידע המתקבל מכלי המדידה ולהדגיש את האפקט.


עבור הקליפ שוחרר סרטון מעניין שמספק סקירה של הטכנולוגיה וההיערכות לצילומו, על הדיאלוג בין הבמאי למהנדסים, הטכניקות הנסיוניות לשיבוש המידע והפיכתו למעניין יותר לצפייה, כמו גם הצצה כללית יותר אל מאחורי הקלעים על עיצוב הפורמט ותהליך העבודה.


פלואו – ניהול גרסאות למעצבים מאושרים

פלואו (flow) היא תוכנה מקצועית מלהיבה למעצבים המיועדת לניהול קבצי פרוייקטים ומעקב אחר גרסאות. פלואו יוצרת מפה חזותית של קבצי פרוייקטים ומציגה את הקשרים ביניהם. כך למשל אם יש לנו קובץ אילוסטרייטור שמשתמש בקובץ פוטושופ, התוכנה תציג את הקשר ביניהם. היא מצליחה לזהות קשרים גם אם אין קבצים פיזיים – לדוגמא כאשר מבצעים פעולה של העתקה והדבקה בין שתי תוכנות. בניגוד לתוכנות ניהול גרסאות כמו version cue של אדובי, פלואו שקופה לחלוטין. היא עובדת כתהליך ברקע, והמעצב לא צריך לבצע פעולה מיוחדת בכדי לתחזק אותה. כיוון שמדובר בתהליך שרץ ברקע מול תוכנות כבדות וקבצים גדולים, צריך כמובן לבדוק את ההשפעה שלה על ביצועי המערכת ומהירות התגובה באופן כללי.

כמוצר משלים לחבילה של אדובי, בין שלל תכונות הלוואי הנפלאות, בולטת האפשרות לאסוף את כל קבצי הפרוייקט התלויים אחד בשני יחד, ולייצא אותם לצורך גיבוי או משלוח. פעולות החיפוש מאפשרות למצוא את הקבצים התלויים אחד בשני, לחפש לפי שמות של שכבות ואלמנטים בתוך הקבצים עצמם. ומשהו מגניב במיוחד – חיווי על משך הזמן שעבדנו על קובץ אחד או יותר מתוך הפרוייקט.


בודדים הם המעצבים שאני מכיר שמשתמשים בתוכנות לניהול גרסאות בצורה שוטפת, וגם הנסיון שלי עשיר בתסכול וכאב. בדרך כלל הן מכתיבות תהליכי עבודה מסורבלים שלא תמיד מתאימים לכל סוג של פרוייקט – ומוסיפות ממשק נוסף הדורש התייחסות מיוחדת בכדי לשמור בו על רלוונטיות של תכני הפרוייקט. המוצר הזה מצליח להתייחס בדיוק לנקודות שבהן הדור הקיים של התוכנות נופל בו. ניכר בו המחקר על תהליכי העבודה של מעצבים, ושיתופם בתהליך הפיתוח, שארך 3 שנים.

מבחינת אפיון והבנת הצרכים זה מוצר מדהים בעיניי שמצליח לשמור על פשטות ממשקית ואינטואיטיביות, בכדי לענות על צורך ספציפי שמשתלב בקלות בעבודה וחוסך זמן ותסכול. מאחורי התוכנה עומדת חברה אלמונית בשם גריד-איירון, ששיחרה אותה (אתמול) בגרסת בטא-ציבורית למק. גירסה לסביבת חלונות צפוייה בקרוב. החיוך על הפנים שווה 250 דולר, הצ'ק כבר מוכן.

[מצאתי ב-rwillustrator]

דפי סקיצות למעצבי אינטראקטיב

פורמט להדפסה של דפי סקיצות למעצבי אינטראקטיב מוצע להורדה חופשית מהבלוג של ולדימיר קרר. הדפים תוכננו לצורך עיצוב ווירפריימס או סקיצות עיצוביות לאתרים. הדף מדמה חלון דפדפן בפורמט פרופורציונלי למסך ומשולבים בו קווי עזר לבחירת המעצב. דפדפן ספארי נבחר לא מסיבות אידאולוגיות, אלא בגלל האפרוריות המתאימה להדפסה. פורמט שימושי ונחמד.

דפי סקיצות למעצבי אינטראקטיב
[מצאתי ב-swissmiss]

פוסטרים טיפוגרפיים

טיפוגרפיק פוסטרס (כפל משמעות) הוא מאגר שיתופי מוצלח של פוסטרים מעניינים מבחינה גרפית, עם דגש על טיפוגרפיה. האתר מתבסס על קהילת גולשים מצומצמת שקיבלה אישור לפרסם עבודות באתר. בכדי להצטרף לקומץ בעלי הסיסמא יש לעבור "ועדת קבלה" – העלאת כמות מסויימת של עבודות, והמתנה לאישור. ממשק הניווט באתר מוגבל למדי, ולמרות שקיים שימוש כלשהו בתגיות, השיטוט מתבסס בעיקר על שמות המעצבים. תהליך הסינון מצליח ליצור מאגר עשיר ואיכותי (ברובו) עם מגוון עבודות מרשים.

פוסטר טיפוגרפי של אלכס טרושו הספרדי מתוך טיפוגרפיק

לתמונות של כריס סקארבורו יש עיניים גדולות

אם העיניים הן חלון לנפש, הצלם האמריקאי כריס סקארבורו מעביר את התמונות שלו תהליך לא אגרסיבי של עיבוד תמונה בפוטושופ, כדי להגדיל את העיניים של הדמויות ולהדגיש את הצבעוניות שלהן. זה מזכיר קצת מנגה, אבל הנגיעות הקטנות הללו מוסיפות דגש מעניין, ועדיין מצליחות לשמור על מראה טבעי. מוצלח.

כריס סקארבורו

נגן המוזיקה בטלפון של סמסונג M7600

הרבה מחשבה הושקעה בעיצוב נגן המוזיקה של סמסונג M7600, טלפון חדש שיושק בקרוב ומכוון לקהל יעד צעיר. באפליקציה שולבו תכונות לעריכת מוזיקה דיגיטלית בזמן אמת – הקלטה, סימפול, הוספת פילטרים וסקראצ'ינג. כל אחת מפינות המסך יועדה להפעלת אחת מתכונות הנגן. הצד הימני מכיל תמיד את כפתור הפעולה העיקרית שהמשתמש ירצה לבצע: השהייה/הפעלה של המוזיקה, או פעולת 'אישור' בעת ניווט בתפריטים. הצד השמאלי מכיל תמיד את הפעולה שתחזיר את המשתמש אל התפריטים או חזרה אל המקום ממנו הגיע ('back'). חיווי ההתקדמות בשיר מתבסס על מעגל גרפי, והסריקה בתוכו קלה ואינטואיטיבית. ממשק חכם ויפה.

נגן המוזיקה של סמסונג M7600
[מצאתי ב-engadget]

ממשק לביצוע בחירות מורכבות על מסכי מגע

טקאו איגאראשי מאוניברסיטת טוקיו עיצב קונספט ממשקי המתמודד עם בחירה מרובה ומורכבת של אייקונים על מסכי מגע. הרעיון מתבסס על דימוי של בועות בכדי לאגד קבוצות של אייקונים (בעברית: 'צלמיות'). כאשר מקרבים אותם אחד אל השני, הבועה שמקיפה אותם מתאחדת. נגיעה כפולה על קבוצה תפרוש אותה לצפייה. ציור של קו החוצה את הבועה – יפצל אותה בהתאם לקו המצוייר. נגיעה ממושכת היא המקבילה ל'מקש הימני', ומאפשרת לאגד את הקבוצה לתיקייה חדשה. העקרון הממשקי הזה מאפשר ליצור סדר בין אובייקטים, לגרור אותם יחד וליצור היררכיה ביניהם על בסיס דימוי הגיוני ופשוט להבנה.

Bubble - קונספט ממשקי לביצוע בחירות מורכבות על מסכי מגע

בתקופה הזו שאנו רואים את התפתחות מסכי המגע והפיכתם לאמצעי שליטה נפוץ יותר ויותר, נפתחות מחדש שאלות לגבי הדרך בה אנחנו מפעילים את המוצרים שלנו. יש כאן הזדמנות למעצבי האינטראקטיב לשנות את האינטראקציה היומיומית שלנו עם הממשקים המקיפים אותנו והדימויים שהיא שואבת השראה מהם, ולמצוא פתרונות של עיצוב אינטראקטיבי טובים יותר לפעולות הבסיסיות שמלוות אותנו.

טיפוגרפיה על מעברי חצייה

בפרוייקט להעלאת המודעות לתאונות דרכים בליסבון, נצבעו מעברי חצייה טיפוגרפיים בהם הפסים הלבנים הורכבו משמות הולכי רגל שנהרגו במקום מפגיעת מכוניות. על שפת הכביש הוסבר שרבע מנפגעי תאונות הדרכים הם הולכי רגל. הפרוייקט הזה יוצר אנדרטת הסברה פונקציונלית שמצליחה לשלב את הנצחת שמות הנפגעים עם העלאת המודעות ועדיין לשמור על הפונקציונליות הבסיסית של מעבר החצייה. זה מפתיע ומעניין – משהו שלא כדאי לומר על מעבר חצייה, וזו הבעייתיות איתו. בניגוד למעבר חצייה רגיל, אנשים מתעכבים עליו בקריאת השמות והבנת הקונספט שמאחוריו – לא משהו שישפר את הסטטיסטיקה.


[מצאתי ב-backspace]

ממשק ניווט המתבסס על עיוות חזותי

רון ברינקמן גיבש קונספט ממשקי שמציע גישה חדשנית להתייחסות לממשקים העובדים במגבלות של מסכים קטנים – ממשק משתמש לא מישורי*. הקונספט מתבסס על עיוות חזותי של התוכן בכדי להגדיל את השטח הרלוונטי לצפייה, בדומה לזכוכית מגדלת. המשתמש מנווט אל השטח שבו הוא רוצה להתמקד, כאשר התוכן מסביבו מתעוות. העיוות החזותי חכם, ומשנה את הפרופורציות שלו בהתאם לתוכן שהמשתמש מתמקד בו: כאשר זוהי שורת טקסט, העיוות יתאים את עצמו ויהפוך לרחב וצר בכדי להקיף אותה, אך כשנצפה בתמונה מרובעת, הוא יהפוך למרובע. היתרון היחסי של ממשק שכזה הוא בכך שהוא מאפשר למשתמש להגדיר שטח עניין בו הוא רוצה להתמקד, ועדיין לשמור על ההקשר שלו במסמך הגדול.

יש כאן נסיון להתייחס למגבלות מכיוון אקדמי – הפתרון הזה מתעלם מהרבה מאוד חסמים פסיכולוגיים. האומץ לעוות את התוכן מבחינה חזותית הוא חדשני, ושונה מהותית מהתפישה הנוכחית, אשר מנסה להציגו בדיוק כפי שהיינו רואים אותו על מסך המחשב – פשוט כי כך אנחנו (הלקוחות המשלמים) רגילים לראות אותו.

הצגת אתר אינטרנט על גבי מסך קטן מתבססת כיום על עקרון בו אנו מגדילים את האתר ומזיזים את התמונה המוגדלת. העקרון הזה נשמר ברוב הדפדפנים הניידים, והשליטה מתבצעת במגבלות החומרה המשולבת בהם. בטלפונים הסלולריים הסטנדרטיים השליטה המסורבלת נעשית באמצעות המקשים. ב-iphone ובמכשירים הדומים לו השליטה קלה יותר ומתבססת על מחוות נגיעה על מסך המגע, צמצום והרחבה בכדי להגדיל/להקטין ותנועת אצבע בכדי לנווט. האייפון היא שיפור ממשקי לניווט בתצוגה המתאימה למסכים גדולים, מבלי להציע פתרון תצוגה יעיל המתאים למגבלות של המסך הקטן. כאן יש שילוב של שניהם.

*במקור זה נקרא 'לא אוקלידי', על שם המתמטיקאי היווני אוקלידס, שעל עקרונותיו מתבססת הגאומטריה המודרנית. גאומטריה אוקלידית = גאומטריה מישורית, אז לצורך הבהירות בעברית הפעם נסתפק במישורי.

[מצאתי ב-mozphone]

בלוג עיצוב של כרטיסי ביקור

Card Observer הוא בלוג עיצוב חדש שמרכז כרטיסי ביקור מעוצבים, בפורמט של גלרייה. הכרטיסים מסודרים בצורה כרונולוגית, לפי הסדר בו הועלו לאתר. כבר עכשיו מגוון הכרטיסים בגלריה עשיר ומוצלח, אך מבחינת עיצוב מידע חסרים פה מספר דברים בסיסיים שהיו משפרים את חוויית השימוש באתר. מעבר לפיצ'ר בסיסי של חיפוש חופשי, כדאי היה לאפשר למשתמשים סינון לפי נושאים, לפי סגנונות עיצוב, לפי צבעים שולטים, לפי מעצבים, מדינות, שנים וכו'. הבחירה להציף את תגובות הגולשים האחרונות מכלל הכרטיסים בכל דפי האתר היא מעולה בעיניי, ומאפשרת לעודד התפתחות של דיון בין הגולשים על התחום הספציפי.

אוסף של כרטיסי ביקור מעוצבים