Pretty Loaded היא גלריה אינסופית של אנימציות טעינה מבוססות פלאש שנאספו מרחבי הרשת. הארכיון הייחודי הזה הוא פרוייקט שיתופי מתפתח, בו כל פרילואדר טוען פרילואדר אחר. הניואנסים באנימציות הקטנטנות הללו נוצרו במקור כאמצעי בכדי לא לשעמם או לייאש את הגולש הממתין לטעינת האתר – כלי שנעשה חשוב יותר ככל שהאתר כבד יותר לטעינה. הפתרונות היצירתיים שבהן מפתיעים ומעניינים כאשר רואים אותן מחוץ להקשרן, עומדות לראשונה בזכות עצמן.
טריילר ראשון ל-Objectified, סרטו החדש והמבטיח של גרי הסטוויט, הבמאי שמאחורי 'הלווטיקה' (בעברית הפיצו את זה כ'מלחמת הפונטים', שזה סתם מוזר). סרט תיעודי עצמאי המתמקד בעיצוב תעשייתי ומסתכל על תהליכי העבודה של כמה ממעצבי המוצר המשפיעים ביותר בעולם. על משמעות האובייקטים שמקיפים אותנו ועל צרכנות ככלי לביטוי עצמי. ההפצה צפוייה לאביב 2009, אבל בינתיים, ברוח תרבות הצריכה, אפשר לרכוש חבילות מרצ'נדייז תמורת קרדיט בסוף הסרט.
בתמונות של דניס דרזאק הצרפתי אנשים מרחפים להנאתם ברחובות, תלויים באוויר בסופרמרקט (ליד העוגיות), צפים ליד מחלקת הקפואים או נופלים מהשמיים ליד מדפי השמפו. דניס מצלם אמני רחוב ורקדנים בסביבות יומיומיות, באמצע תנועה, ומגיע לתוצאה שהיא בין פנטזיה הזוייה לסוריאליזם מעניין (שמבחינתי כרגע זה אותו דבר). יש גם סרטון תיעודי קצר עם הצצה מעניינת אל תהליך העבודה – מקלקל קצת את הקסם, אבל מעניין.
[מצאתי ב-burstoid]
סרטון פרסומת בריטי לא שגרתי לאאודי, המשלב בין אנימציה קלאסית לתלת מימד. הדמות המאויירת נבחרה אחרי 12 סקיצות, והיא משדרת משהו בין חביבות לחריצות. הסאונד מפתיע ומדוייק, והעריכה נפלאה.
[מצאתי ב-motionographer]
אלכס פיין מטוויטר, ההוא שרוצה תוכנות פשוטות, דווקא מרוצה מהתפתחות החומרה שמסביבו, ומדבר (בין השאר) על ההתפתחות המקבילה שהוא היה רוצה לראות בתוכנה ובחוויית השימוש בה – חוויה כללית, גמישה ופשוטה יותר:
"אני רוצה לקיים אינטראקציה שונה מהותית עם המחשב שלי. מטאפורת 'שולחן העבודה' מתה. גדל כאן דור של ילדים שמעולם לא יצא להם לעבוד עם האובייקטים הפיזיים שמטאפורות שולחן העבודה הוירטואלי מייצגות.
מה שאני באמת רוצה הוא גירסה מודרנית של Plan 9 – פלטפורמת תוכנה שתעוצב מההתחלה בכדי להתאים לעולם המרושת והמבוזר שלנו. אם תנסו לפטור אותי בטענה שהאינטרנט היא מערכת ההפעלה החדשה – אני אהיה אלים.
אני רוצה תוכנה טובה יותר: שמישה יותר, נגישה יותר, פתוחה יותר, בטוחה יותר, משולבת יותר, חלקה יותר. אני רוצה חוויית פיתוח טובה יותר. אני רוצה שפות תכנות טובות יותר עם כלי פיתוח טובים יותר".
הבלון האדום הוא סרטו זוכה האוסקר של אלבר לאמוריס מ-1956. סיפור על ילד שמוצא בלון אדום ותלותי ברחובות האפרוריים של פאריז, ומוכיח שפסיכולוגיה הפוכה עובדת גם על בלונים. סרט מקסים ללא מילים (למעט המונולוג המבריק "בלון בלון"). אם יש לכם חצי שעה פנוייה והסינמטק סגור.
[מצאתי להפתעתי ב-swissmiss]
אמוטיב מדגימה טכנולוגיה חדשה המאפשרת למשתמש לשלוט על סביבה ממוחשבת באמצעות מחשבה בלבד. המשתמש חובש סדרת חיישנים על ראשו, ואלו קוראים את הפעילות המוחית שלו ומזהים חוקיות של מחשבות. סרטון ההדגמה מציג את תהליך הלמידה בצורה חיה, ואת מסוגלות המשתמש לשלוט על המחשב באמצעות המוח. ההדגמה עצמה מתחילה מהדקה ה-10.
תהליך הלימוד מתבסס על וויזארד (אשף) המזהה את הפעילות המוחית עבור 13 הפעולות הנדרשות לצורך שליטה על כל ממשק שהוא. המשתמש מתבקש לדמיין פעולות כמו לדחוף, למשוך, להרים, להוריד, שמאל, ימין, וסיבוב ל-6 כיוונים בסביבה תלת מימדית. בנוסף, פעולות 'הצגה' ו'העלמה' מאפשרות לדמיין שאובייקט ייעלם – וזה יקרה. בסופו של דבר. בתנאי שלימדנו את המערכת כמו שצריך.
החברה פונה בשלב ראשון לקהל הגיימרים ותיישם הטכנולוגיה במשחקים. זאת כיוון שעל אף שהטכנולוגיה עדיין ראשונית ורמת הדיוק אינה מושלמת, היא מתאימה בהחלט למשחקים. עם השנים היא תשתפר ותהפוך לרלוונטית גם למטרות מקצועיות.
האיורים של זאק ג'ונסן מפתיעים, חמודים ואלימים. המאייר האמריקאי מצליח ליצור דימויים מבעיתים המשלבים בתוכם אלמנטים תמימים ודמויות חביבות. בסדרת איורי "גלידה חומצית" הוא מציג ראשים מתפוצצים בטעמי גלידה שונים, גם העבודות האחרות לא פחות מוזרות. המדיות מגוונות – איורים, ציורים ענקיים, עבודות עץ מאויירות, פורמטים גדולים וקטנים בטכניקות שונות, ובפלטות צבעוניות דינמיות. התוצר עשיר ומפתיע.
[מצאתי ב-trendland]
אקאש ניהלאני מסתובב להנאתו ברחובות ניו יורק ומפזר בהם שרטוטי איזולירבנד פשוטים, המוסיפים להם מימד יצירתי ומפתיע. פה ושם הוא צריך להסביר את עצמו לפקחי תנועה או לשוטר מזדמן. זמני, נחמד ולא מזיק.
[מצאתי ב-dearada]
Help Remedies היא חברת תרופות קונספטואלית מניו יורק, עם אג'נדה ליצירת רפואה נגישה וידידותית יותר. החברה מכירה בכך שיש בעיות רפואיות גדולות, מסובכות ומפחידות – והיא לא מנסה להתמודד איתן. התוצאה מזכירה קצת את מערכת הבריאות הצבאית – לפעמים התרופה הטובה ביותר היא פלסטר או אקמול.
מלבד האריזות הנפלאות (מוצעות למכירה ב-6$), החברה מנסה לעזור עם פתרונות קונספט יעילים לבעיות יומיומיות. בין השאר היא מציעה פתרונות לאנאלפביתיות, לגעגועים הביתה, לאנשים שנתקעים במינכן ומחפשים את השירותים ופתרון לנשים חשופות חזה שלא בטוחות לאן להתקדם מכאן. נסיון יצירתי להרוויח (קצת) כסף, במסווה של ביקורת חביבה על תעשיית התרופות ותרבות הבריאות.
[מצאתי ב-paperwhite]
