המבקרים בפנתיאון הלאומי של ליסבון יכולים להכיר את הסביבה הנשקפת מולם באמצעות עמדת תצפית אינטראקטיבית. העמדה היא תחליף אינטראקטיבי לצפייה דרך המשקפת האופטית הסטנדרטית. תמורת יורו סמלי כמובן. עמדת הצפייה הזו מספקת לצופה מידע מגוון ורלוונטי כמו תמונות, וידאו וטקסט המשולבים באנימציות ומתייחסים לנקודות ציון בנוף המקיף אותו. החסרון הגדול הוא בכך שהפתרון הזה חוסם את כל שדה הראייה, והמשתמש חווה למעשה את הנוף דרך מסך המחשב.
יובל ומירב נתן יצרו וידאו קליפ אנימטיבי מושקע בטכניקה של סטופ מושיין, לשיר של אורן לביא – Her Morning Elegance. החיבור בין הויזואל לשיר נראה טבעי לחלוטין, ומצליח להגיע למקום מגובש בו הם משלימים אחד את השני. האנימציה עשירה ברעיונות, ומבוצעת בצורה נפלאה. יופי של פרוייקט.
קמפיין הכריכה התלת מימדית של איקאה גרמניה מעביר את הלקוחות חווייה חיובית בחינם – הוא שם אותם על שער הקטלוג. שער הקטלוג של איקאה שוחזר במדוייק בחללים של מרכזי קניות ברחבי גרמניה – החל מצבע הקירות ועד לטיפוגרפיה המרחפת בחלל. לקוחות הקניון הצטלמו בחלל של איקאה, והוזמנו לקבל בסניף איקאה הקרוב קטלוג שתמונתם מעטרת את השער שלו.
האינטראקציה של איקאה עם קהל הלקוחות הפוטנציאליים, יוצרת חווייה חיובית אותה הם מקשרים בצורה אינטואיטיבית עם המותג. לצורת הפרסום הזו יש עלות, והפקה שכזו אינה זולה, אבל יש לה ערך מוסף. בזכות ההתאמה האישית (פרסונליזציה) של שער הקטלוג, מבטיחה איקאה את העלאת ערכו הנתפש של הקטלוג, מעבר לפרסומת רגילה. המצולמים לא ימהרו לזרוק אותו, הם יציגו אותו לחבריהם וישתפו אותם בסיפור שמאחוריו. מעבר למשיכת הלקוחות לחנות בכדי לאסוף את הקטלוג, החברה מצליחה ליצור אצל הלקוח ערך סנטימנטלי (ובעתיד – נוסטלגי) עם המותג.
הפרסומת של CareerBuilder מהסופרבול השנה פשוט נפלאה. היא מצליחה להעביר מסר חכם בצורה פשוטה, ולעטוף אותו עם 'קריאה לפעולה' (call for action) אפקטיבית וברורה. זה בדיוק המקום בו נופלים שידורי התעמולה שמרצדים על מסך הטלוויזיה שלנו בשבועיים שלפני הבחירות.
הצלמת הבסקית מיקל אוריבטבריה, יצרה את 'אנימליה' – סדרת צילומים מעוררת השראה בה מוצגות חיות בר שהוצאו ממקומן הטבעי ומוקמו בסביבות עירוניות נטושות ובסצינות יומיומיות מנוכרות. הניגוד בין החיות לסביבה החדשה והקרה הצליח להוציא מן החיות משהו אנושי וחזק שאפשר לתרגם לתחושות כמו סקרנות, בלבול, ייאוש ובדידות. הביצוע נפלא.
האלבנים אישרו תוכנית מטורפת לבניית שכונה עירונית חדשה, אשר המבנים בה נראים כמו ערימה מבולגנת של מבנים שנפלו. מטרת העיצוב הייתה ליצור בנייה עירונית צפופה, במטרה לשמר שטחים ירוקים רבים ככל האפשר סביב לה. הפרוייקט יוצר חיבור מעניין בין הטבע לנוף האורבני, ומשלב בתוכו מבני ציבור ואזורי נופש המתכתבים עם הסביבה. הדינמיות בצורות ומגוון המבנים דווקא פרקטיים, ומאפשרים גמישות בסוגי הדירות, אזורי המסחר והמשרדים המוצעים, ויוצרים התכתבות לא שגרתית עם הנוף, בכל קנה מידה.
השכונה נבנית על שפת אגם טיראנה, אי שם בדרום אלבניה. כרגע מתבצעות עבודות תשתית, תחילת הבנייה צפוייה ל-2010, והעלות שלה מוערכת ב-600 מיליון יורו.
[מצאתי ב-burstoid]
איימו דונלי, מאייר אוסטרלי בן 27, יוצר איורים מורכבים ומפתיעים. סגנון האיור הייחודי שלו מושפע מקומיקס אמריקאי מחתרתי משנות ה-60 ומנגה יפאנית. תהליך העבודה משלב איור ידני עם עיבוד ממוחשב, השימוש בצבע ומתוחכם, ועומס הטקסטורות וקווי המתאר נותנים לעבודות מראה ייחודי.
London Shop Fronts הוא טאמבלר חדש המעלה בכל יום תמונה אחת המתעדת חלון ראווה של חנות או חזית של עסק כלשהו ברחובות לונדון. החווייה החזותית מגוונת, עשירה מבחינה צבעונית ועמוסה בפרטים. פשוט ומוצלח.
מכונות השתייה החדשות של קוקה קולה מצויידות במסך מגע מולטי-טאצ' אינטראקטיבי המכסה את הפאנל הקדמי. הממשק פשוט ונותן ללקוח ערך מוסף שאינו זמין במכונות הסטנדרטיות: המשתמש יכול לסובב את הבקבוק, לבדוק את הרכיבים ולצפות להנאתו בכמות אינסופית של פרסומות ומסרים שיווקיים עד להתקף האפילפסיה. חוויית הקנייה האינטראקטיבית היא שדרוג משמעותי, ההופכת את הדור הקודם של מכונות השתייה הסטטיות למיושן ומוגבל.
המכונות הללו צפויות לצוץ בקרוב ברחבי ארה"ב, ולהגיע לאירופה בסביבות 2010. עלינו כמובן שעדיין לא מדברים, אבל בדרך כלל דברים כאלה מגיחים לרגע כתרגיל יחצ"ני בכנס שיווק אקראי כלשהו.
[מצאתי ב-engadget]
קאמיל שרר, מעצבת אינטראקטיב משוויץ, יצרה את 'העולם של ההרים' – ספר מודפס אשר בין דפיו מסתתרות אנימציות המחכות שיגלו אותן. כאשר מצלמים את דפי הספר באמצעות מצלמה, נשתלות אנימציות בסרטון המצולם בזמן אמת. הטכנולוגיה נותנת ערך מוסף לקורא – לצילומים המודפסים בשחור-לבן מתווסף מימד העומד בניגוד להן בדמות אנימציות דו מימדיות פשוטות, שלמרות שחלקן קצת מוגבלות, השפה שלהן אחידה ומגובשת. הפרוייקט מקסים.
הספר המקסים הזה משאיר אותי דווקא עם תחושה של פספוס. הקורא מצלם את הדף וצופה באנימציה, אך נשאר פאסיבי. פרוייקט שכזה צועק לשלב בתוכו אינטראקציה מינימלית, שתאפשר לקורא לקחת חלק בהתרחשות על ידי התייחסות אליו או לסביבה שלו. המרחק לאינטראקציה משחקית מכאן מאוד פשוט וזמין. הדוגמא הכי קיצונית היא עליסה הווירטואלית, שעושה שימוש בדיוק אותו העקרון הטכנולוגי, אך מוגזמת מבחינת מגוון האינטראקציות שהיא מציעה. אינטראקטיביות בסיסית פשוטה, כמו האפשרות להזיז את העננים בשמיים או ליטוף של החיות, הייתה מספיקה בכדי להפוך את החווייה לטוטאלית.
[מצאתי ב-feedspeak]
