תענוג לעבוד עם רעש לבן ברקע. SimplyNoise היא אפליקציה אינטרנטית פשוטה המייצרת רעש לבן. זו דוגמא טובה בעיניי לשירות המתמקד בפונקציונליות ספציפית ומיישם אותה בצורה היעילה ביותר מבלי להעמיס פיצ'רים שמסיטים אותו מתמצית המטרה הפונקציונלית שלו. פיצ'רים משלימים באתר מאפשרים לשמור קבצי רעש לבן למחשב, וגם הם מיושמים במינון שאינו פוגע בשימושיות או גורם לאובדן הפוקוס מהעיקר. הכוח שלו כשירות טוב נובע מהפשטות שבו.
קארל פרדריקסון בן ה-78 מנסה להגשים את חלום חייו – מסע אל הטבע הפראי של דרום אמריקה, וקושר אלפי בלונים לביתו בכדי להגיע לשם. מיד אחרי ההמראה הוא מגלה שאל ההרפתקה הצטרף אורח לא מתוכנן. זהו בסיס העלילה של הסרט הבא של פיקסאר, 'למעלה' (Up), חווייה חזותית עם צבעוניות מרהיבה, שתוקרן בטכנולוגיית תלת מימד כלשהי. הבכורה במאי 2009, בינתיים יש טריילרים.
אחרי פורד ו-BMW, גם מרצדס מציגה קונספט לממשק עתידי שישולב ברכבים שלה. myComand (זו לא טעות כתיב) משלב תכני מידע ובידור שמתעדכנים בצורה רציפה מהאינטרנט. האינטראקציה עם המערכת מתבצעת באמצעות כפתור הניתן לסיבוב, כאשר העקרון הממשקי מתבסס על אלמנטים מסתובבים בתצורת קרוסלה. המערכת מחוברת אלחוטית לאינטרנט באופן תמידי ומשלבת בבסיסה תכנים מהרשת.
החיבור לאינטרנט מאפשר למערכת לעדכן את המפות המוצגות ולשלב בהן מידע שוטף על דיווחי תנועה ומצב הכבישים, כמו גם להזמין חדרי מלון או למצוא מסעדות בדרך, ולסדר אותן לפי זמינות ומחירים עדכניים. הממשק מאפשר לנהג לשמוע תחנות רדיו שמוזרמות מהרשת, הוא משלב שירותי תקשורת על בסיס האינטרנט (טלפוניה, מסרים) ודפדפן אינטרנט – למקרה שהשירותים המובנים אינם מספיקים לצורך מציאת המידע המבוקש. אין כמו לצפות בסרטונים מ-youtube כשעומדים בפקק.
[מצאתי ב-gizmodo]
product placements היא יצירה מוזיקלית בת 33 שניות, המכילה בתוכה דגימות מתוך 70,200 שירים אחרים. מדובר בעבודה של אמן אוונגרד גרמני בשם יוהנס קריידלר, שהרכיב את היצירה כפרובוקציה נגד GEMA, שהוא הסניף הגרמני של ארגון חברות התקליטים (RIAA) – אקו"ם אצלנו.
לפי החוק הגרמני – כל אמן הרוצה לרשום יצירה מוזיקלית בצורה חוקית חייב לתעד כל דגימה מתוך יצירות אחרות, בלי קשר לאורך הקטע שצוטט. התהליך דורש מילוי של טופס אחד עבור כל ציטוט. יוהנס ערך סוג של התקפת מניעת שירות (DoS) על GEMA, ורשם את יצירתו בצורה חוקית עם כל 70,200 הטפסים הנדרשים, במסיבת עיתונאים מתוקשרת.
היצירה עצמה ממילא לא יועדה להגיע לפלייליסט של גלגל"צ, אלא לפתח דיון ויראלי על הבירוקרטיה הממסדית הפוגעת באמנים ובאמנות, ובצורה רחבה יותר על ההשפעה של חוק וממסד על חופש היצירה. היצירה המלאה זמינה באתר הפרוייקט, בו ניתן למצוא גם את הסרטון המלא (~16 דקות).
Creators Inn הוא מיזם של מותג אופנה שוודי, המזמין אמנים ויוצרים להתארח בחינם לזמן קצר בחדר מלון במרכז העיר גוטהנבורג בשוודיה. מטרת המיזם היא כמובן למצב את המותג כחדשני-יצירתי-בינלאומי, תחת הכותרת "אחריות חברתית קריאטיבית" (או משהו שכזה), בכדי לתרום לאווירה בעיר השוודית, כמו גם לאחווה ולשלום העולמי. כך או כך – יש עדיפות לאמנים מהעולם, ואם מישהו מכם מתכנן להגיע לשוודיה בזמן הקרוב – ההרשמה (לרשימת ההמתנה) פתוחה באתר.
בהמשך צפוי להיפתח חדר נוסף בגוטהנבורג, וכן מדברים על פתיחת חדרים דומים במקומות נוספים בעולם. המודל מזכיר את תיירות ה-Couch Surfing, אלא שהוא מכוון לקהל יעד ספציפי של אמנים ויוצרים, ומתבסס על חברה מסחרית.
FLOWmarket היא חנות דנית המציעה למכירה מושגים מופשטים, כדי ליצור חוויית קנייה המנצלת את תרבות הצריכה בכדי להעשיר את הנפש. המוצרים משלבים בין שלושה אינטרסים יומיומיים המתחרים זה בזה: האינדווידואל, הקולקטיב והסביבה, ואלו מיושמים לכדי רעיונות ביקורתיים (ואירוניים) הנמכרים כמוצרים פיזיים קונספטואליים. האריזות המינימליסטיות מטופלות קונספטואלית מבחינה חומרית ומבחינה גרפית, בכדי להעביר את הרעיונות בצורה אפקטיבית. זוהי ביקורת מתוחכמת על תרבות הצריכה והקפיטליזם, המאפשרת ללקוחותיה להשיג רעיונות, צרכים ותחושות בכסף.
Submersed Songs הוא מיצב מוזיקלי של האמנית הברזילאית ויויאן קאקורי, בו מופקת מוזיקה בזמן אמת, בהתאם לתנועתם של ארבעה דגים החיים באקווריום. על אף האקראיות בצליל המופק ללא מגע אדם, המיצב אינטראקטיבי במידה מסויימת ומאפשר למבקרים לבחור מאילו שירים תופק המוזיקה של הקרפיונים, באמצעות נגן mp3 הממוקם בצידו של האקווריום. המחשב מקבל את צילומי התנועה והשירים המבוקשים, ומעבד אותם לפלט מוזיקלי הזוי.
[מצאתי ב-Coolbuzz]
עליסה היא נערה וירטואלית אינטראקטיבית, אשר מגיבה לשינויים בסביבה הפיזית בה היא מופיעה. הדמות מתמקמת על גבי קוביית משחק אשר על פאותיה מודפסים סימנים גרפיים. הקובייה מצולמת באמצעות מצלמת רשת, והדמות הוירטואלית נשתלת בסרטון המצולם בזמן אמת. האינטראקציה של המשתמש עם הדמות מתבצעת באמצעות אלמנטים פיזיים אשר הוגדרו להם תפקידים אינטראקטיביים מראש.
אני חושב שרק היפאנים מסוגלים להמציא מוצר שמאפשר להטריד דמויות וירטואליות בצורה טוטאלית כל כך – מבחינה נפשית, פיזית ומינית, עד להתעללות של ממש. למעשה ניתן להגיע למצב בו הדמות המסכנה מתייאשת, עוברת התמוטטות עצבים, פורצת בבכי ומאיימת להתאבד – ואז אפשר להביא לה מתנה…
אוגמנטציה (Augmented Reality או "מציאות מורחבת" בתרגום חופשי) היא טכנולוגיה מתפתחת, שלא גיבשה עדיין סטנדרטים מוגדרים, המאפשרת הלבשה גרפית של מציאות וירטואלית על גבי המציאות האמיתית. "עליסה" היא יישום מאוד ראשוני ופשוט של הטכנולוגיה הזו, שפוטנציאל השימוש שבה, למטרות בידור או אפליקציות, כפלטפורמה המוסיפה מימד נוסף למציאות, עדיין לא ממומש.
[מצאתי ב-Gizmodo]
סדרת אייקונים של סמלי רשתות חברתיות ושירותי ווב 2.0 בסגנון אוריגמי, זמינה להורדה חינם בבלוג של פאדי דונלי. הסדרה מכילה 15 אינטרפרטציות קלילות לסמלי רשתות חברתיות, תוכנות ושירותי ווב 2.0 נבחרים, בהם גם התחכמות מיותרת משהו ללוגו של אינטרנט אקספלורר.
חברת Oblong יישמה את מערכת ההפעלה המרחבית שהופיעה ב-Minority Report. מדובר באחת מסביבות העבודה הבדיוניות העתידניות המורכבות והמושקעות ביותר שהופיעו בסרט אי פעם, ולמעשה אובלונג כללה בצוות הפיתוח של המערכת גם את אחד מיועציו של שפילברג בעת שביים את הסרט. למרות השם המוזר (g-speak?) מדובר בפריצת דרך של ממש בצורת האינטראקציה שלנו עם מחשבים, מעבר של קונספט מן המדע הבדיוני לעולם האמיתי. הסרטון מדגים את המערכת ויכולותיה בתסריטי שימוש שונים. אם זה עובד כמו שזה מוצג – זה מדהים!
סביבת עבודה מרחבית (Spatial Operating Environment, או SOE בקיצור) מאפשרת אינטראקציה עם מחשבים באמצעות תנועה ומחוות ידיים. הגמישות והמגוון של התנועות מאפשרים לבנות סביבות עבודה עם פרודקטיביות מאוד גדולה שיתרונן מתבטא בעת עבודה עם כמויות גדולת של מידע מורכב, כאשר משלבים עבודה עם מספר משתמשים ומספר יישומים במקביל, על גבי מסך אחד או כל שילוב של מסכים, בצורה המאפשרת ליישם סדרת יישומים אינטראקטיביים הפועלים בצורה אינטואטיבית בעלת אחידות וגמישות ממשקית שהיו עד עתה מדע בדיוני בלבד.
[מצאתי ב-engadget]
